יום שבת, 12 במרץ 2011

HOVAVLETTERS לו הייתי...

לו הייתי...בעצם איזה כיף שאני זה אני...


תארו לעצמיכם את הסיטואציה הבאה: שני חברים טובים מחליטים לטייל יחד בג'ונגל. אחד מהם לוקח על עצמו את הפיקוד והניווט. ברגע מסוים מבחין חברו כי את האגם הזה כבר ראו. הוא שואל: "תגיד, לאן הולכים?"
עונה החבר: מה זה חשוב? העיקר – הולכים". בלבו הוא אומר לעצמו: "לא יזיק לי פה ספר תהילים..."
כך בדיוק מתנהלת בתקופה האחרונה כלכלת העולם. כפי הנראה מישהו החליט להראות לכולם מי כאן הבוס. משטרים שהחשיבו אותם כחזקים נפלו כמגדל קלפים. הים גועש ורועש .קיימת תחושה של חוויה מסעירה שאנו נחשפים  לתחילתה אך לא באמת יודעים מה סופה. התרחישים הכלכליים מושפעים השפעה דרמטית מאירועי הדרמה. הדוגמא השגורה בפי כל אדם היום היא מחירי האנרגיה.

סקירה כלכלית:
1.      ארצות הברית:
אם תמשך המדיניות הקיינסיאנית (ראו הסבר על המודל, במכתבי מיום 5/2/2011 "פעולה בצופים") הספינה הזו שטה, כאחוזת אמוק, לתוך שפל עמוק מאוד. "זאת הכלכלה ,טמבל!" זוכרים את סטיקר הבחירות של ביל קלינטון? עוד ועוד כסף מודפס. עוד ועוד משאבים מוניטאריים ופיסקאליים מבוזבזים ללא כל מחשבה. האמת היא מציאות כואבת והאדם יעשה כנראה הכול כדי לחמוק מלעמוד מולה.
אם אתה נוהג ללכת כשגבך מופנה לבעיות אל תתפלא אם במהרה תרגיש חנק על צווארך. הן פשוט נעות הרבה יותר מהר ממך.
קטונתי ואין לי יומרות להפוך יועצו של מר ברק אובמה, אולם -איזה כיף- לשחק לעתים ב"לו הייתי"...
·         לו הייתי אובמה: הייתי מפעיל צמצום משמעותי בהוצאות הממשלה. כדי לממן כל תוכנית אחת הייתי מפחית תקציבים מתוכניות אחרות. מכירים פטנט כזה? יש מדינה כזו? נו, כמובן!  ישראל...ויש שר אוצר יובל המבולבל. וראש הממשלה, המנהיג שהלך לאיבוד בתוך עצמו. שניהם מכנסים מסיבת עיתונאים דרמטית ומבשרים על הורדה משמעותית במחירי הדלק. מיד אח"כ מה הם עושים?... נו נחשו. בטח!  מיד פוגעים בתקציבי הרווחה. הם קוראים לזה קיצוץ רוחבי. אנחנו, האזרחים, רואים שזה פחות שירותים יותר מיסים. אובמה, תלמד!
·         לו הייתי אובמה: הייתי מקטין את קצב הגרעון תוך כדי התחשבות בקצב הצמיחה. כל דרך אחרת היא אינה נכונה ואינה ישימה. הפחתת הגירעון בארצות הברית היא המלחמה האמיתית. חייבים להיות שותפים לה כלל האזרחים. כל נקיטת דרך אחרת תהא יצירת אשליה ותיכשל במבחן המציאות. את הצמיחה הייתי מייצר בנקודות בהן לכלכלה האמריקאית יש יתרון יחסי, כמו בהון האנושי במשאבים הטבעיים, בחקלאות, בנשק, בתיירות. הייתי –למשל- יוצר קופון החזר לכל תייר שיגיע ויציג קבלות על סכום מסוים שהוציא בארצות הברית. תייר כזה יוכל לקבל אחוז מסוים כהחזר.
·         לו הייתי אובמה: הייתי מעודד משקיעים לבוא ולהשקיע את הונם בארצות הברית. הייתי מחסל סדרי בירוקרטיה, מעניק ערבויות. מאידך הייתי בוחן כל יוזמה לגופה ודואג כי הכסף יוחזר מצמיחה .
·         לו הייתי אובמה: הייתי יוזם רפורמה רחבה במיסוי ומעניק לסקטורים מסוימים הטבות מס (בעיקר לכל אלה שהוזכרו לעיל).
·         לו הייתי אובמה: הייתי יוזם הקמת מנגנון תכנון אסטרטגי ארוך טווח, עם יעדים מוגדרים, תוך כדי שיתוף מלא של אזרחי ארה"ב.
·         לו היית אובמה: הייתי מיישם שינוי מבני אמיתי, השקעה בהסבה מקצועית. אתם, קוראי הנאמנים, כבר מכירים את דעתי.

2.      אירופה:
 במכתבים הקודמים שלי ציינתי כי לאירופה ישנן מספר בעיות של גירעון ושל אבטלה. אירופה -בעיקר עכשיו- זקוקה לסיוע מאלוהים. מסיבת השיכורים הזו שמתרחש בה צפויה להימשך. אתם יודעים: אחד ששתה בקבוק אלכוהול מלא והשתכר מסתכל על כולם סביבו כאילו אף הם שיכורים. לא חשוב כמה תהיינה תנועותיו מוזרות, בלבו הוא בטוח ומשוכנע  כי הוא הרקדן הטוב ביותר בזירה.
בשביל מה לטפל בכלכלה כמו כלכלנים אם ניתן לטפל בה דרך הפוליטיקאים? לשם מה לייצר תוכניות בעלות חזון ארוך טווח, אם אפשר לשעבד כבר עכשיו את נכסי הדורות הבאים? מתחת לחליפות  האלגנטיות מסתתרים אנשים קטנים, הרסניים, חסרי יכולת מנהיגות ולא מסוגלים לייצר חזון.
אחד הנושאים שעליהם הרחבנו במאמרים קודמים הוא נושא דירוג האשראי. הנה קרה הדבר, כפי שחששנו. כזכור, הבעתי את דעתי האישית שכל סוכנות דירוג האשראי כשלו. הרי כולם - עד למשבר - העניקו דירוגי אשראי גבוהים לכל מיני יצרני "קסמים פיננסים". הם לא התריעו. הם לא ידעו לנתח ולהבין את אשר עלול להתרחש. על חטא זה שלהם בטני מלאה, אך כרגע זה אינו נושא הדיון. יש עד עתה מי שמקשיב להם. הורדה כזו של דירוג האשראי משמעותה עלייה בפרמיית הסיכון,  משמעותה הגדלה בעלויות המימון. לדוגמה - הבנקים בספרד הם אבן נגף כלכלית.
לו הייתי מקבל החלטות באירופה, אחד הדברים שהייתי עושה זה ליצור הפרטה של מערכת הבנקאות האירופאית לקרנות פנסיה בכל העולם, כאלו שיכולות לראות ולקדם השקעה גם ל- 20 ו- 30 שנה קדימה. הייתי משאיר גרעין שליטה במדינת המוצא אולם מגייס כסף תוך כדי חיזוק ההון הבנקאי וזאת ע"י הפרטה גלובלית. אם גלובליזציה, אז למה רק ב"פייסבוק"? והיכן הייתי מוצא קליינטים כאלה?  חפשו אותם במדינות  BRIC (ברזיל, רוסיה, הודו, סין) המדינות המפתחות. הרי לכם נתון מדהים: מספר הנפשות במדינות אלו כ- 3 מיליארד, (אופס, נולד עוד תינוק...) התוצר שלהן כ- 16% מס"ה התוצר העולמי. לשם השוואה: יחס התושבים בין ארצות הברית לכלל העולם עומד על כ- 5% והתוצר שלהם מסך התוצר העולמי כ- 25% ,איזה פוטנציאל - אם נדע לנהל אותו נכון. היום קצב התוצר בארצות הברית גדול פי שלוש מזה של סין. תהליך העיור-מעבר לערים-  במדינות הללו נמשך. עד שנת 2030 צפויים להצטרף עוד סינים לערים כמו מספר תושבי ארצות הברית. כוח הולך וגדל שיהיה מעוניין להעלות את רמת חייו ,לנסוע במכוניות יקרות יותר, לאכול אוכל מגוון יותר, לנסוע לטייל בעולם. הם יכולים להיות הפרטנרים הכי חזקים. יש כאן גם המון סכנות בדרך ,בעיקר אינפלציוניות ,הנובעות מתיאבון אנושי בלתי נשלט. את כל אלה ניתן לנהל. אין ספק  מהו הפוטנציאל הטמון.
אחד מהתהליכים שמדאיג בהחלט הוא האפשרות למשבר עמוק חוזר בתוך גוש היורו. "פייסבוק" כנראה יש גם בגרמניה. אם לא תהא פעילות מהירה ומיידית שתוביל לאיחוד בר-קיימא, המדיניות הנוכחית תיכשל והיבשת תתפצל לשתיים: אירופה העשירה ואירופה הענייה. אבא עשיר אבא עני...
האיחוד האירופי היה אמור לייצר ולספק תהליך של התכנסות כלכלית, אך אנו חוזים בתוצאה הפוכה בין כלכלות השונות.
3.       ומילה ליובל (שטייניץ) המבולבל:
נראה כי כאילו שר האוצר והאזרחים שלו חיים כל אחד במדינה אחרת. על מה האיש הזה מדבר? ,איזה "צמיחה מואצת" בדיוק?
גיבורי מלחמות היהודים הם לא הגנרלים. הם החיילים הפשוטים שהסתערו בחירוף נפש להגנת המולדת. הם הגיבורים. כך במלחמה וכך בכלכלה. החטא הגדול של הדור הקודם הינו שהוא סירס את יכולת הדור הצעיר לצאת לרחובות. בה בשעה שההורים הכניסו את ידם לכיס ויצרו מערכת סוציאלית תומכת ילדים, המדינה הבחינה בכך ונשלה מעצמה את כל האחריות לבני הדור הצעיר. מדוע לדאוג לדיור לזוגות צעירים כאשר ישנם הורים הנכונים לקחת הלוואות, להכניס את היד עמוק לכיס כדי לנסות ולרכוש קורת גג בעבור ילדיהם, במדינה שבה זוג צעיר ללא הורים עם כיס עמוק יהא נכה כלכלי?זאת הצמיחה של שטייניץ? זאת הרווחה ?
במדינה שבה מעמד הביניים הולך ונשחק, לו הייתה צמיחה אמיתית לא היה צורך להתפשר על "חלקיות משרה" - תנאי העסקה אותם אני מכנה "פרעוניזציה של שוק העבודה". לו הייתה צמיחה אמיתית היא הייתה מגיעה לכל בית בישראל. לו הייתה צמיחה אמיתית השכר הריאלי היה עולה, ההשקעות הריאליות במשק היו בעליה, היה ניתן באמת להפחית את נטל המס. היה ניתן באמת להרחיב את המדיניות הפיסקאלית. לא כך הדבר.
נתוני המשק ברבעונים האחרונים מצביעים על מגמות הפוכות,מי שם לב לנתוני הפריון? שם אין צמיחה. החטא הגדול של כל קובעי המדיניות הוא התפארותם בשוק ההייטק, ממבלי להבין את הסיכונים הנלקחים כאשר משק מתבסס על ענף מרכזי אחד. לא פותחו במשך השנים מקורות נוספים לייצוא לצמיחה, שום תוכנית אמיתית של הסבה מקצועית. דבר לא נעשה! פוטנציאל צמיחה המשק כיום מוטל בספק. התחזקות השקל פוגעת פגיעה אנושה בכלכלת ישראל. התחזקותו אינה נובעת מכך שהפכנו מעצמה כלכלית ואי של יציבות. התחזקותו נובעת בעיקר מפעילות ספקולנטים ומחוסר הבנה וניהול נכון של קובעי המדיניות הן בצד המוניטארי והן בחקיקה. התחזקות זו היא אחת הסיבות לשחיקת השכר במשק הישראלי. הרי את הקיטון ברווח לעולם לא ישלם המנכ"ל. הוא פשוט יוריד את שכר הפועלים,ויצעק: "היזהרו מן האלטרנטיבה! שאפטר את כולם?"  אז כולם יפחדו, יחייכו ויאמרו: "המשק שלנו צומח"... פשוט העובדים נובלים... זה הכול ...
כל היצוא הישראלי מתרכז בחברות כמו "טבע", "אינטל" קריית גת, קצת "כימיקלים". זה עיקר הייצוא, לא לאורך טווח. אגב, "טבע" תתקשה לצמוח בשנים הקרובות.
הסיכונים במשק הישראלי הכלכליים, הביטחוניים, הפערים חברתיים רק הולכים וגדלים. ואילו "יובל המבולבל" הוא כישלון כלכלי מוכח.
אציין כי למרות הכתוב, סנטימנט השווקים נותר בצד החיובי. לא בגלל נס כלכלי מדהים שעשוי להתרחש אלא בשל העובדה כי לנכסים מסוימים יש יתרון מוניטארי מובהק.(ראה מכתבי מיום 19/12/2010 ו- 14/11/2010) יתרון זה עלול ללכת לאיבוד מהר מאוד. על אוזן המשקיעים להיות כרויה לשינויים, להבין, לנתח, לקבל החלטות.
כפי שכתבתי בעבר מחירי הסחורות והמתכות ימשיכו לעלות.
 כמה שאני אוהב את מה שאני עושה,
חובב רן
ולסיום: הילד שלי, רום חובב בן ה-10, שמע על מה שקרה ביפן והציע לי לקנות מניות של חברות בנייה יפניות... נו, מה אתם אומרים? ילד בן 10!

חובב רן עשוי להיות בעל עניין אישי בנכסים הפיננסים המוזכרים בסקירה זו. אין לראות בנכתב בה הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בגדר דעתו אישית בלבד ואין להיסמך עליה או להסיק כל מסקנה בגין נקיטת פעולות מסוימות  ,אין להעתיק או לשכתב ללא הסכמת הכותב.

אין תגובות:

פרסום תגובה