יום שבת, 31 בדצמבר 2011

HOVAVLETTERS 2012

שנת 2012 ?!... כל מספר זוכה!
המעקב אחר המתרחש בכלכלה העולמית הופך למאתגר בכל יום מחדש. מרבית הדברים שנכתבו במכתבים ששלחתי אכן התרחשו. אחד מהם שכותרתו הייתה "כלכלה אלסטית" קבל יותר ויותר משמעות - מיום ליום - בהבנת האירועים המתרחשים. הכלכלות למדו שיעור בהתעמלות אומנותית בעשיית "שפגט"!
מבט כלכלי: אירופה:
כולם מותחים ביקורת על התנהלות מנהיגי אירופה על כך שאינם מקבלים החלטות פרגמטיות, כותבים, צועקים,  מזהירים. נראה לי שבמקום שבו הכעס מונח לא תמצא מחשבה צלולה. האופן שבו אני רואה את הדברים הוא שקיים "אקדח מעשן אירופאי": 50% מהייצוא הרוסי מיועד לאירופה. סין תלויה בקשר בחבל הטבור במצב הגוש. המדינות המתפתחות מייצאות לגוש האירופאי. ההתנהלות של אירופה אינה אלא הצגה: היא דומה למשא ומתן "תחת לחץ פיזי מתון" ופשיטת יד אלגנטית לעזרה. במילים פשוטות: "חבר'ה זו לא רק הבעיה שלנו". דווקא המורכבות שבמבנה הגוש היא גם הפשטות שטמונה ביכולת הגמישות במציאת פתרון. אפשר לבצע איחוד מוניטארי בפשטות. לגבי איחוד פיסקאלי - זה מתחיל בחינוך. אלו תהליכים ארוכי שנים. לא שבלתי ניתן לבצע, אך נדרשות שנים.
אירופה הרבה יותר גמישה ביכולת מציאת הפתרון למשבר אל מול ארצות הברית. חלוקת הגוש לתתי איחוד, יצירת מטבע כגון Super Euro ועוד - לכל תרחיש שכזה ישנם יתרונות כמו חסרונות אך ההבדל הוא שבאמריקה מדובר בחתונה קאתולית ואילו באירופה חתונה אזרחית.  אלו בדיוק הסיבות שבעטיין מובילי הגוש האירופי לוקחים את הזמן. הם אינם עצלים או איטיים. הם מתוחכמים. פתרון ימצא, לפחות בשלב הזה של המשבר. נו: "כלכלה אלסטית" ...
גם לי יש שאלות רציניות כלפי עתיד היורו. אני מניח כי בעוד עשור היורו לא יהיה קיים במתכונת הנוכחית. ברור שאמורים להיות שינויים באירופה. לך תדע איך ומתי? אם היה לי יורו לא הייתי ממהר להיפטר ממנו.  גלגל הצלה יגיע בשלב זה או אחר של המשבר. "אקדח מעשן אירופאי" "כלכלה אלסטית".
הפרדוקס הוא שהמצב באירופה הרבה יותר טוב מהמצב בארצות הברית. הבנק המרכזי האירופאי אינו מדפיס כסף בקצב של הבנק המרכזי בארצות הברית. אירופה הרבה יותר שקולה. הם מבינים שהמפתח נמצא בקיצוץ ההוצאות. ללא התחשבות בהפגנות או במהפכות. יש לארצות הברית מה ללמוד מתוכניות הקיצוץ האחרונות: יוון, איטליה ועוד. מי ששם לב היטב כיצד הודח ברלוסקוני וכיצד הומלך מריו מונטי! באירופה פועלים נכון הן במישור המוניטארי והן במישור הפיסקאלי. חולשתו של היורו בעולם מסייעת לכלכלות המתועשות באירופה בייצוא ובתיירות. אז מדוע למהר? כתבתי בעבר ש"הם יקימו "חירייה של אג"ח"...
אני מציע לכם לא לקחת ברצינות את חברות דירוג האשראי. החברות האלה רק טעו בעשור האחרון. הם כלים פוליטיים יותר מאשר כלים להערכה כלכלית. סיבה נוספת שאין משמעות לדירוג היא כי כולם קונים ועוד יקנו אג"ח של כולם. יש מוכר אחד וקוראים לו "בנק מרכזי" ויש קונה אחד וגם לו קוראים "בנק מרכזי". כך זה יכול להימשך שנים. הכול עוד צפוי לעלות, אנחנו עוד צפויים לראות כספים מוסטים מאפיקי אג"ח לאפיקי המניות.
ארה"ב:
בארצות הברית, כפי שכתבנו,  נמשיך לחזות בשיפור התוצאות בנתוני המאקרו, גם אם תהיינה איטיות, אך השיפור בבסיס הנתונים צפוי להימשך. הייאוש יכול להפוך לתקווה. הבנק המרכזי האמריקאי יפעל בכל נקודה. הירידה בשיעור האבטלה לא תגרום לבנק המרכזי לשנות את מדיניות הריבית והיא תישאר בשפל עוד שנים. הם פשוט הולכים להדפיס הרבה כסף. אנחנו עוד נראה תכניות רכישה רבות, רק שהפעם הן תהיינה נקודתיות: כמו תכניות רכישה לאגרות חוב מגובות משכנתאות - זאת כדי לעודד את שוק הנדל"ן בארצות הברית – ועוד. אנחנו נחזה בצמיחה קטנה במשק האמריקאי. אחת הבעיות שאתה ידרשו להתמודד היא קצב הצמיחה הצפוי שלא יכול להוריד את אחוז האבטלה באופן משמעותי ולכן תידרש כאן יצירתיות וגמישות במחשבה. לדוגמא: חיוב כל החברות שעיקר עסקיהן בארצות הברית לתת שירותים בכוח אדם אמריקאי. היום כאשר אתה מתקשר לקבל שירות לקוחות למיקרוסופט עונה לך נציג-שירות מהודו. כמו כן תישקל האפשרות להעניק ויזה לכל מי שרוכש נדל"ן בארצות הברית, הענקת הטבות מיסוי מפליגות לחברות שיקימו מיזמי תשתיות, חקלאות והייטק. אלו רק רעיונות אך הם ממחישים כי בשלב הזה עדיין המשבר מצוי בשליטה ויכולת התמרון גבוהה מאוד.
גם התשואות על אגרות החוב האמריקאיות - לפחות בשלב הזה - תשארנה נמוכות ואין חשש מהתפרצות אינפלציונית נכון לעכשיו.  נציין שהמשך המדיניות הנוכחית של הגדלת היצע הכסף הינו תרחיש אינפלציוני! זה עניין של זמן ויש לעקוב אחר ההתפתחויות בגזרה זו .
ישראל:
כלכלת ישראל מצויה באחת התקופות המאתגרות שלה. אנחנו נראה התמתנות בקצב הצמיחה אולם לא צפויה פה נחיתה קשה. הרבה יהיה תלוי בקצב ההאטה העולמי' בשערי החליפין בהתייחס לנתונים העכשוויים לא צפויים שינויים רבים וזאת בעיקר בשל המתיחות הביטחונית שבראשה אירן. המחאה החברתית שראינו את ניצניה תביא לישראל אחרת גם בהיבט הכלכלי. יש קשר ישיר בין אוהלי רוטשילד להפגנה בבית שמש. עם ישראל חזר לחפש לעצמו זהות וזה יבנה חברה בריאה יותר וחזקה יותר בעתיד. המערכת הבנקאית שלנו יציבה. מאידך הסיכונים הביטחוניים כביכול הלכו וגברו. אני כותב את המילה "כביכול" בכוונה! דעתי היא שאין ממש בהתלהמות הביטחונית וכי השינויים באזור טרם בשלו ולא הגיע הזמן להבין את משמעותם. ישראל תמשיך בשמירה על אי חריגה מהגירעון ואת המחאות החברתיות-כלכליות יהיה ניתן לממן מהעלאות מיסים.
גם כאן ניתן להציע מספר רעיונות כמו: לעודד את התיירות המקומית להעניק זיכוי ממס (כפי שעושים במקרה של תרומות) לנופשים מקומיים, הגדלת בסיס המס והתרת הוצאות כגון תיקוני מוסך, הוצאות שיניים וכל המקצועות בהם לעיתים האזרח נמנע מלבקש חשבונית היות ואין לו צורך בה. אם נגדיל את התרת ההוצאות הרבה מהכסף שמכונה "שחור" יהפוך ללבן וישמש לצרכים חברתיים.
מבט על שוק הסחורות:
אבקש מכם לענות על השאלה הבאה :
נניח כי הייתי מבקש מכם לרכוש בעבורי 1,000 חביות נפט. כדי לדעת כמה כסף עלי לשלם הייתי שואל אתכם מהו מחיר חבית נכון לעכשיו? ,כל אדם נבון היה נכנס לשוק הסחורות, מעתיק את המחיר וחוזר אלי עם תשובה- מחיר חבית הנפט נכון ליום 29.12.2011 עומד על 99.63$ , כך אני הייתי יכול להכין את הסכום אותו אדרש לשלם.
נניח כי הייתי מבקש מכם לבצע בעבורי את אותה פעולת רכישה, אך הפעם 1,000 אונקיות כסף. גם אתם הפעם הייתם מבצעים אותה הפעולה בדיוק: ניגשים לבורסת הסחורות וחוזרים עם תשובה כי מחיר האונקיה 28$ ,אני הייתי מכין כמובן 28,000 $ ושולח אתכם לרכוש בעבורי. לאחר שעה הייתם חוזרים ומבקשים ממני להוסיף כסף! מחיר 1,000 אונקיות בשוק עומד על 35,000 $ ,רגע ,למה? איך זה ייתכן? זה לא קרה בנפט, לא בחיטה, לא בסוכר. הרי המדובר באותה הסחורה, מדוע מתקיים ההבדל? הרי מקור הרעיון של שוק חופשי=בורסה הוא קביעת מחיר בשווי משקל בין קונה מרצון למוכר מרצון, בין כמות המוצעת = ההיצע לבין הרוכשים = הביקוש. חשוב להבין: מי שקונה מניות ומצפה להרוויח תלוי וקשור בקצב מכירת החברה. אתה יכול לרכוש מניות מיקרוסופט מתוך ציפייה שירכשו עוד ממוצריה, התוכנות שהיא מייצרת. מי שקונה כסף אין לו תלות ברווחיות היות ואין דבר כזה! מי שקונה כסף ומבין מה הוא רוכש מתבסס על הגידול בדרישה לסחורה. בכל יום כמות הביקוש למתכת עולה. אז מה קורה פה? רגע... אלא אם המחיר בבורסה אינו משקף את מחיר הסחורה ובשל כך אני נדרש לשלם יותר ב 25%
זהו, רבותיי, מה שמכונה מניפולציה. ההבדל הגדול בין עשיית מניפולציה במניות לבין סחורות. במקרה האחרון זה לא יכול להימשך זמן רב. ככל שהניתוק בין המחיר בתעודת הסל ימשיך ויהיה גבוה יותר לא יהיה אמון של המשקיעים בתעודות והרוכשים - אלו המבינים - יעברו כולם להחזיק במתכת פיזית. זה הדבר האחרון שסוחרי הניירות היו רוצים ולכן חוסר הפרופורציה הזה לא יכול להימשך. אחרת תתחלנה להופיע עוד ועוד כתבות על מניפולציה. המסקנה מכך היא כי אנו לפני תנועה חדשה במחיר. תנועה זו יכולה ותהא לכל כיוון אך אפשר להשפיע על מחיר הסחורה באמצעות כתיבת חוזים - אולם אי אפשר להשפיע על המחיר בשוק החופשי. סביר להניח כי תנועה חדה תהא כלפי מעלה וכאשר זו תקרה התנועה תהיה חזקה מדי, כדי לזהותה בזמן.
בכלל מחירי הסחורות עוד צפויים לעלות, בין אם יהיה שיפור כלכלי כתוצאה מעליית ביקושים ובין אם תימשך המתיחות הכלכלית. אחזקה בסחורות עדיפה מכסף בבנק.
סיכום דבר:
העצבנות תימשך אך נתונים כלכליים טובים ימשיכו להתפרסם ביחד עם הנהגה אקטיבית. עדיפות כרגע ל"מסכים ירוקים". בעיית הגירעון היא אבן הנגף אך כרגע ניתן לשלוט שליטה מלאה על ניהול המשבר. כמו תמיד יש לעקוב ולבצע הערכה מידי יום  .
בתחילת חודש מרץ 2012 יעלה לאוויר אתר חדש בו אעלה ניתוחים טכניים, כל כולו יהיה מיועד בעיסוק הפרישה, תכנוני מס לפורשים, מיסוי רווח הון כלכלת פרישה. מדד בשם HOVAVINDEX יסביר במילים פשוטות את המתרחש בשווקים פעמיים בכל שבוע. המידע יהיה כלי עזר גם לדור הבא.
רן חובב אינו יועץ השקעות ,עוסק בניתוח טכני ומגמות כלכליות חובב רן עשוי להיות בעל עניין אישי בנכסים הפיננסים המוזכרים בסקירה זו. אין לראות בנכתב בה הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בגדר דעתו אישית בלבד ואין להיסמך עליה או להסיק כל מסקנה בגין נקיטת פעולות מסוימות ,אין להעתיק או לשכתב ללא הסכמת הכותב

אין תגובות:

פרסום תגובה