יום שבת, 4 באוגוסט 2012

HovavLettrs - Investment Philosophy

HovavLettrs - Investment Philosophy
R$H: תחזיות, בכפוף לאירועים בסקירה, שנבדקות וניתנות לעדכון:
אפיק
המגמה
1,079
1,096
1,150
ארצות הברית
חיובי
12,916
13,096
13,600
אירופה
חיובי

+
+7%
China
חיובי
2,227
2,133
2,382
Gold
חיובי
1,622$ oz
1,606$
1,800$  oz
Silver
חיובי
28.31$  oz
27.801$
42$ oz
Corn
שורי
712$
807.50
1,068$
Natural Gas
שורי
2.859$
2.887
3.57$

כשהתאמנתי באומניות לחימה יצאנו עם המאמן שלנו, ששמו אבי, למחנה אימונים ב"וינגייט".  שם – הוא טען - נוכל להתנתק ולהתרכז בהכנות לתחרויות. המאמן אבי האמין בגדול כי הדרך להרמת משקל כבד אינה עוברת במסת השריר, אלא באמונה שהנך יכול להרים את המשקל. אהבתי את הריצות בחוף הים. אהבתי את העבודה על שרירי הגוף, אך יותר מכל אהבתי את ההכנות המנטאליות. היה בהן משהו שגרם לי להאמין כי הכול אפשרי. אחת הטכניקות בהן השתמשנו הייתה לקשור את עיני המתאמן, להושיב אותו ב"ישיבה מזרחית" על הרצפה, כאשר מולו לוחם אחר -המחזיק בידו אלה מפלסטיק לא קשיח. מטרת האימון הייתה: תוך 5 דקות על הלוחם לפגוע במתאמן קשור העיניים מספר רב של פעמים. מטרתו של המתאמן הייתה לחסום את הפגיעות של אלת הפלסטיק.
בפעמים הראשונות הייתי בטוח שמדובר בבדיחה. מה? איך אפשר? אפשרי, רן, אפשרי ועוד איך! זה אפשרי כי כאשר אתה מול אויב, בעיניים קשורות, מה שנשאר לך להגנתך  הוא להיות מחובר, להיות מרוכז. לבחון כל תנועה בשינוי האוויר, לשמוע את הנשימה של יריבך, להרגיש את האויב, להרגיש את תנועותיו. אין צורך לראות אותו פיזית אלא להרגיש את נוכחותו:  Emotional connection.
את השיעור הזה לקחתי לחיים. החיים זימנו לי מספר רב של צמתים בהם הייתי זקוק לא לראות אלא להקשיב, לחוש ולהרגיש.
 זה בדיוק המצב בו נמצאת כלכלת העולם בשנים האחרונות.
אחד מלקוחותיי, מהפורשים, התקשר אלי השבוע ואמר: "רן: קראתי את כותרות העיתונים. אמור לי: עד כדי כך המצב גרוע?" השבתי לו כי הכותרות מוזמנות מראש. כאשר יש ראש ממשלה שצריך להעביר גזירות הוא צריך "להקת חימום" ומה טוב מכותרות בעיתון המכינות את הקרקע לגזרות!
בתזמון לא יאמן, יומיים לאחר הכתבות בעיתונים הגיע "יובל המבולבל" עם הגזרות החדשות. הכול מבויים!
זה בדיוק העניין: המעבר מניתוח אירועים  וממעורבות אמוציונאלית לכניסה לראשו של האויב. לדעת כיצד הוא חושב, מה הצעדים שהוא עתיד לעשות וכיצד אנו צריכים לנהוג במצב שנוצר.
אירופה: ויקום המלפפון ויכה את הגנן
ראו מי שמדבר!... חברות דירוג האשראי הפכו כבר מזמן לעגלון המוכר קרח בעידן של מקררים חדישים. אין להן שום יכולת ואין אף כלי המסוגל לתת אינדיקציה למשקיעים על מצב החברות או המדינות. בכל המשברים שהתרחשו בשני העשורים האחרונים הן היו כ"חכמים לאחר מעשה". הן לא יותר מאשר כלי פוליטי, קלף במשא ומתן. אין לקחת  ברצינות את הדירוג שמספקות חברות דירוג האשראי. הנה למשל, חברת מודי'ס "הנאורה" שביניהן שמכוונת אקדח לרקתה של גרמניה ובמילים של בריון השכונה היא מזהירה: "ייתכן ונוריד דירוג האשראי של גרמניה"... ייתכן ו... במילים שונות: כל המדינות האחרות הבטיחו שמודי'ס תקבל עבודה בדירוגיי אשראי חסרי תועלת אם היא תתגייס למאמץ ותאיים על הגרמנים בהורדת הדירוג. חבל על כל מילה שנכתבת. אין להתייחס לחברות הדירוג כלל.
אירופה ממשיכה בשלה: מחנות, קבוצות וליגות של מדינות. בליגת העל: גרמניה. בליגה הלאומית: צרפת, בריטניה. בליגה הארצית : כל היתר. האם ראיתם פעם את ברצלונה "מנדבת נקודות" לקבוצה חלשה יותר? לא. כנראה שבהלך-רוח רגיל זה לא יקרה. אך מה יהיה אם תדע ברצלונה שאם לא תנדב נקודות לקבוצות החלשות, הליגה עלולה להיסגר? כך שגם עליה תרחף החרב מעל הצוואר? זאת נקודת האל חזור. ברצלונה תנדב - ועוד איך תנדב. כך גרמניה תעזור - ועוד איך תעזור!
אירופה נמצאת בנקודת-הכרעה החשובה ביותר בשנים האחרונות. אירופה, בדומה לארצות הברית, תעשה מה שנותר לה לעשות, קרי: עוד ועוד "תכניות הרחבה מוניטאריות". בטווח הארוך המדינות יכולות אמנם להדפיס כסף אך אינן יכולות להדפיס תל"ג (תוצר לאומי גלמי) כדי לגבות מיסים. אחת הבעיות היותר מורכבות שאתה מתמודד העולם היא הצמיחה שהולכת ודועכת,  יחד עם הדפסות כספים מאסיביות. תארו לעצמיכם שלוש רכבות: רכבת מארצות הברית, רכבת אירופה, רכבת סין. כל אחת מהם מאטה וכל אחת מהם זקוקה לעוד תכנית האצה. הפחד הגדול ביותר שלהן הוא מהתפרצות אינפלציונית עתידית, אך בנקודה זו אין ברירה. הן תדפסנה ותדפסנה כסף. בעת הזו הן תעשנה הכול כדי לשמר את גוש היורו. איך הגוש יראה בעוד עשור מהיום - זו כבר שאלה אחרת.  מחר הן תתחלנה לרכוש אג"ח ספרדי, איטלקי... ולא רק ממדינות חברות, בתוך אירופה. לאחרונה נודע על עסקאות חליפין בין מדינת ישראל שרכשה מטוסי קרב-אימון מאיטליה, בעוד שאיטליה התחייבה להזמין חלפים ומוצרים מישראל באותו הסכום. נסו לדמות מצב שבו סין רוכשת אגרות חוב ספרדיות, תחת הבטחה של הגוש לרכישות מוצרים בסין. מי צריך לקבל את הריבית?... ישנם דרכים יצירתיות לגבות כסף. נכון לעכשיו, הצעדים הננקטים מחזקים את אותן הערכות שאודותיהן כתבתי במכתבים קודמים: השווקים ימשיכו במסע העליות.
ארצות הברית: אחד שתיים וש... Q3 Go-Go-Go Bernanke השווקים ימשיכו במסע העליות.
במכתבי מיום 29.6.2011 כתבתי כי אחת ההשקעות שתניב תשואה חיובית למשקיעים תהיה "שורט" על האג"ח האמריקאיות.  כל הכתוב במכתב התגשם. תשואות אגרות החוב האמריקאיות לעשר שנים נסחרות בפחות מ 1.5%,חצי מהרמה שבה נסחרו אגרות החוב הללו בתקופות המשברים של 2001-2008 . כלומר יחס החוב והצמיחה מול התשואה נותן מכפיל 125. זה הרבה יותר ממניות כמו של "אמזון", "EBay", "מיקרוסופט" ועוד חברות.  כדאי למי שיהיה לו כסף, אורך-רוח ועצבים  חזקים. העיתוי למהלך יכול להיות שיתמשך עוד חודשים - ואף אולי ארבע- חמש שנים. אין למשקיעים באמת להיכן "לברוח" עם השקעותיהם ולכן העדיפות ניתנת כרגע לאג"ח האמריקאי. אגב: הריבית הנמוכה באג"ח האמריקאי ובאג"ח הגרמני היא מנוף לגיוס כסף בזול וניסיון להתמקד בכסף שיגויס בצמיחה. זה דווקא משמש קטליזטור חשוב בהמשך העלייה של השווקים.                                                                                         
עיני המשקיעים נשואות לשלושה נתונים מרכזיים: צמיחה, תעסוקה, רכישה כמותית. "השילוש הקדוש". המשך התכווצות הצמיחה והמשך הידרדרות בנתוני התעסוקה שווה תכניות רכישה. ברננקי מלהטט עם הקלפים... אין כל כך משמעות למוצא פיו. נראה כביכול כי הוא שומר את הקלפים  שנותרו קרוב-קרוב לחזה. אך כמי שעוקב אחר העדות שלו בסנאט, בשידור חי, שפת גופו אינה מאמינה למוצא פיו שלו! אנחנו נראה עוד ועוד תכניות רכישה בשנים הקרובות. גם כאן ניתן להציע כמה רעיונות יצירתיים כיצד ניתן להשיק "תכניות בחסות", בנוסח הדברים שכתבתי: אני אקנה אג"ח של המדינה שלך ואתה תגדיל לי את הייצוא. אנו צפויים לראות בתקופה הקרובה דו"חות מחמיאים לביצועי הבנקים בארצות הברית. נקרא כי מצבם הוטב. ייתכן שיבוצע מהלך של הקטנת יחס הרזרבה. התוצאה תהייה יכולת של הבנקים לבצע רכישות של אגרות חוב בדומה לתוכנית רכישה, יחד עם עזרה מהבנק המרכזי - והנה קבלנו עוד תכניות רכישה. הם יהיו חייבים להתעלם מהגירעון ולהגדיל את ההוצאות במטרה לספק תמריצים כלכליים.
סין: איזה מזל...
איזה מזל שיש מיליארד סינים! הערכתי בעבר ואני ממשיך להעריך כי כלכלת סין תמשיך ותצמח. האינדיקטורים הכלכליים חזקים. יש גידול בהיקף אשראי המוענק על ידי בנקים לעסקים וללקוחות. מדד הייצור, השקעות חדשות בפרויקטים, ביקוש לנפט – כל אלה מייצרים תמונה של כלכלה חזקה שהולכת ומתחזקת, כזו שעדיין לא אמרה את מילתה האחרונה. הכי חשוב: יש שם "בעל בית", החלטות מתקבלות כשצריך ואין צורך לכנס מדינות כדי לקבל החלטה. עושים מה שצריך לעשות. 
ישראל: הקדנציה האחרונה של בנימין נתניהו (?)
כפי שאני בטוח בבחירתו של אובמה, כך מתחזק בטחוני כי זוהי הקדנציה האחרונה ב"שיכרון החושים" של בנימין נתניהו. זו אינה נקיטת עמדה. איני יודע להעריך איך וכיצד עומדת להראות המפה הפוליטית, אך היא בהחלט עומדת להיות שונה בתכלית. הטעות האסטרטגית של מר נתניהו היא בזחיחות הדעת. ההצהרות החוזרות ונשנות שלו, של שר האוצר ושל נגיד הבנק על מצבה האופורי של ישראל. כמה ובזכות (כביכול!) של מנהיגות כלכלית הצלחנו לעבור את המשבר באופן לא יאמן. הם קראו לזה "אחריות" ו"מנהיגות". אני כותב "רשלנות" ו"חוסר אחריות". עכשיו הגיע הזמן לשלם - ומי עומד בתור לקופה? אלו הם אותם האנשים שמשלמים את המחיר ב- 20 שנה האחרונות. שם המשחק במנהיגות היא אמינות. לא ימין ולא שמאל. אמינות.  כשזו מתערערת הקלפים מחולקים מחדש. אני ממליץ למר נתניהו לקרוא בתורה את פרשות "מטות" ו"מסעי". שם אנו למדים כי למילה שיוצאת מהפה יש מעמד מחייב. הפרשיה עוסקת גם בשותפות בנטל.. צא ולמד.
ושאלה למר פישר: היכן בדיוק היית אתה, כאשר הגירעון הלך והתנפח? היכן היית אתה, כאשר התנפחה לה בועת הנדל"ן?
במכתבי האחרון התייחסתי למצב השוק בישראל. אני ממשיך להחזיק באותה העמדה: המשק הישראלי בנוי מטוראים כלכליים אמיצים שיודעים להתאים עצמם לתנאים המשתנים של השוק. לא פעם נראה כי הם היו מסתדרים ללא כל התערבות ממשלתית. פני הדברים היו נראים אז בין "מעולה" ל"מצוין". להערכתי אנו צפויים להמשך הפחתה בריבית של בנק ישראל. ישראל לא תתקוף באיראן היות שתקיפה כזו רק יכולה לעכב - ואין לה את היכולת לסיים - את פיתוח הגרעין באיראן.  איני רמטכ"ל גדול, אך כפי שפני הדברים נראים כרגע, למרות הצעקות של "מר ביטחון" ברק בונפארטה: "זאב! זאב!" אני דווקא רואה "כבשה! כבשה!".  אחד הדברים שהעיקו על השוק המקומי היה עננת המצב הביטחוני. נכון להיום אין אויב של ממש המסוגל לאיים על קיומה של ישראל. זה לא אומר שכאן גן עדן, אך בהחלט זה רחוק מאוד מכל ההפחדות היומיומיות.  אם כך, בהתייחס לשוק המקומי תתקיים המשך המגמה עליה אני כותב "עצבנות ירוקה".
Stocks can fly:  
שוק המניות הוא תשקיף של התפתחות הכלכלית, אם לצורך הדוגמה הכלכלה גדלה ב- 3% ,שיעור התשואה של השוק יהיה דומה, שהרי מניות משקפות את היכולת של ציבור המשקיעים להיות שותפים לגידול ברווחי הפירמות (כך לפחות הייתה הכוונה). המצב הנוכחי, בו רמת הדיבידנד המשולמת גבוהה מהריבית הבנקאית, מצב בו הביטחון לא חזר למשקיעים – במצב זה מומלצת רכישת נכסים כדוגמת נדל"ן. כסף יש, בחירות יש. זה מצב שבו שוק אגרות החוב מסוכן יותר משוק המניות, כתבתי ומי שעוקב אחר המכתבים ייווכח: השווקים עבדו בצמוד לסקירות. Stocks can fly without economic good performance, נכון לעתה המניות הן מוצר מדף אלטרנטיבי והמגמה העצבנית-חיובית תימשך.
כמו שאמרתי בתחילה: זה לא באמת משנה מה אתה חושב. משנה מה שבאמת קורה: Emotional connection

שלכם,
רן חובב

חובב אינו יועץ השקעות ,עוסק בניתוח טכני ומגמות כלכליות חובב רן עשוי להיות בעל עניין אישי בנכסים הפיננסים המוזכרים בסקירה זו. אין לראות בנכתב בה הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בגדר דעתו אישית בלבד ואין להיסמך עליה או להסיק כל מסקנה בגין נקיטת פעולות מסוימות ,אין להעתיק או לשכתב

אין תגובות:

פרסום תגובה