יום חמישי, 3 בנובמבר 2011

HOVLETTERS משבר או משיח?

ברשותכם: כל הכתוב במכתבים שפרסמתי עד עתה קורה אחד לאחד, באופן לא מפתיע:

מה יבוא קודם: המשיח או המשבר?

נבקש להוליד היום מונח חדש: כלכלה אלסטית =(כלכלה מרוקאית...)

כלכלה אלסטית היא היכולת של הכלכלות להרחיב את עצמן ללא גידול ריאלי בתוצר. 

חשוב להבין כי קיים הבדל מהותי אם המשבר הכלכלי הוא בפירמה או במדינה.

הסיבה שהבנקאי של "מיקרוסופט" מחייך בכל בוקר למנהל הכספים של החברה היא לא בגלל הרעות או החברות, אלא בגלל כובד חשבון הבנק. אם מחר תיקלע "מיקרוסופט" למצוקה, טון הדיבור ישתנה. החיוכים יוחלפו בעורכי הדין וכל הרעות הפיננסית תישכח.
לחברה יש גבולות פיננסים מאוד ברורים. קוראים לזה קו אשראי !

מסקנה ראשונה: פירמות הם ברות חלוף, מדינות הן כמעט נצחיות. 

מתוך המסקנה הזו ניתן להסיק כי למדינה ניתן מרחב תמרון ויכולת גמישות רחבה מאוד, עד ניצול ואינוס נכסיה ותושביה לטובתה שלה כדי להינצל מטביעה וממפולת כלכלית.

נשאלות כאן כמה שאלות:
אך האם באמת כך הם פני הדברים, בהתייחס לחוב מדינה?
האם יש שוני בין חוב של פירמה לחוב של מדינה?
מה ההבדל בין פשיטת רגל של חברה לפשיטת רגל של מדינה ?
מה כדאי היום להחזיק: אג"ח של מדינות מקרטעות או מניות צומחות ?
אולי להחזיק חלק במטבעות פיזיות?
כמה כסף יכולה מדינה להדפיס?
והאם בכלל אנחנו נמצאים רגע לפני משבר?

מי שקרא את המכתבים הקודמים שלי יודע, כי בחודשים האחרונים בחרתי לכתוב כנגד המגמה הכללית. אכן, הקטנת סיכון, כפי שהצעתי כבר בתחילת השנה, הייתה מהלך חכם. החשיפה לשווקים זרים הסתברה כהחלטה נכונה. אך האם זה הרגע בו אין צריכים להחזיק מניות כלל?
האירועים האחרונים לא נותנים מנוח. חייב להיות היגיון צרוף ומובנה בכל סיטואציה. הבנת האירועים לעומק תוביל אותנו לקבלת החלטות נכונות ואפשר, בכל סיטואציה, להתנתק מה"דרמה" ולבחון את הנתונים ב- "C.T."כלכלי , (מונח מהרפואה).
בחיי חוויתי מספר אירועים בהם - בכל פעם שהבנתי מה קורה - פעלתי נכון .
כאשר הזהרתי ב- 2008 (עד כדי מעברים מדלת לדלת!) האזהרה הייתה חדה וברורה. החוב היה של הפירמות. אזהרה זו התבררה כנכונה ומדויקת.
אך עתה, חברים, הקלפים שעל השולחן שונים:




אגב מהי החלטה נכונה?
נניח שהגעתם לסוף הכביש, ממנו והלאה יש מפל-מים גבוה מאד. אם אבקש מכם לקפוץ אל המים יש להניח כי מרביתכם לא תענו לבקשתי ותסבבו על עקבותיכם.

רגע: אולי בכל זאת אצליח לשכנע אתכם לקפוץ למפל...  חיה ענקית רודפת אתכם ואין -פשוט אין - לאן לברוח. יש גם סיפור מעשה דומה, על אדם שהיה בדיוק במצוקה שכזו שהציל את עצמו בקפיצה. כולם יקפצו! זו תהיה החלטה נכונה בכפוף לאילוצים. כל זאת  בהנחה כי אין אנו יכולים לשנות מציאות, אך יכולים לשלוט בגורלנו.

זה בדיוק מה שחזינו כי יקרה למנהיגי אירופה וזה בדיוק מה שאכן קורה!!
החרדה ממשבר בגוש היורו הייתה גורמת לעליית מקורות המימון ומשם הדרך לכאוס, אובדן שלטון, רחובות הומי אדם, תנועות קיצוניות...
המנהיגים בחרו, בלית ברירה, לקפוץ לנהר - כי מפלצת המימון רדפה אחריהם.

צללתי לספרי ההיסטוריה לחפש קווים מקבילים. אני מבין יותר ויותר שכל מי שצועק היום צועק מ"תוך הפוזיציה". פחות ופחות קולות הגיוניים נשמעים.
מתוך העובדה הזו ומהמחשבה שאירועים חוזרים על עצמם בסיטואציות דומות. בעקבות למידה אישית, העמקת הניסיון והיכולת לכתוב במצפון נקי לאחר מכן, הגעתי למסקנות מרחיקות לכת:
אפשר לחזות אירועים כי אין כאן באמת שוק חופשי. כל התיאוריות הכלכליות שלמדתי אינן אלא לצורך קבלת ציון בבחינת הגמר באוניברסיטה. כל קשר בינן לבין המציאות הוא מנותק לחלוטין.
המונח "כלכלה אלסטית", שבו פתחתי את המאמר, משמעותו כי מדינות יכולות למתוח את הגבולות המוניטאריים והפיסקאליים כמעט כמה שתרצנה. כל מה שלא נברא על ידי הטבע אלא על ידי המין האנושי אין לו גבול: כאשר חוזר לאדם צ'ק, אף אחד לא ישמח לקבל ממנו המחאות. כאשר למדינה יורד דירוג האשראי והבנק המרכזי ממשיך ורוכש אג"ח - ממש מקים "מזבלת חירייה" של אג"ח - מה ערכו של  דירוג אשראי? אין לו כל משמעות!

הממשלות זקוקות למנגנון יחצנות חזק, כדי שהצבור יאמין שמה שהן עושות הוא נכון .
סיפור יוון ממחיש מעל לכל: הפוליטיקאים יודעים שיוון היא עלוקה כלכלית חברתית, אחת מאבני הנגף של אירופה. אולי, בעולם שונה, מישהו היה שולח אותם לכוכב אחר. אך הידיעה כי משבר, בעיתוי הנוכחי, יעלה בריבית-דריבית למגייסי ההון באירופה כולה היא זו שמביאה לטיפול ביוון כפי שטופלה.

מה עדיף: למתוח את הכלכלה במונחי סיוע? או לעשות מה שהיו רוצים לעשות ולשלוח את
היוונים לקבץ נדבות במקומות אחרים? יש כאן מאזן אימה וכאשר יש מאזן שכזה צריך לשים לב היכן נמצאים המפסידים הכי כבדים. הם אינם היוונים אלא אירופה כולה, שחייבת לדחוף את האצבע בסכר היווני. זה לא אומר שלא יבואו חשבון עם היוונים. אך לא כרגע.

"הכלכלה האלסטית" מאפשרת דחייה במועד פריצת המשבר, תוך כדי מתיחת גבולות הכלכלה והגדלת בסיס הכסף.

איך מוציאים את האוויר לשוכני האוהלים?
איך בדיוק משווקים את המוחים כמפונקים ?
התשובה: עלייה במחירי נכסי הציבור. שימו לב למעשה שהיה בארגנטינה.






המשבר יגיע לפני המשיח, אך אם אפשר לדחות אותו בעבור שבב תקווה, למה לא?
אין משמעות אם המשבר יקרה  בעבור 15 טריליון או 20 טריליון. אין שום משמעות לסכום המדויק. לכן אנו  צפויים לראות את הכלכלות ממשיכות ונמתחות. הסיכון ימשיך ויעלה איתן. אזרחי העולם יעדיפו את שוק המניות על פני כל שוק אחר. רמת הסיכון תמשיך ותעלה ואתו מחירי המתכות והסחורות. טיפשי יהיה לנסות לתזמן תהליך שכזה. לא ניתוח טכני, לא קלפי טארוט, גם לא כדור בדולח יביאו לניחוש נכון. "כל מספר זוכה": מחודשים ועד שנים. אנחנו מחויבים להיות צמודים לנתונים ולעקוב בדריכות אחר ההתפתחויות.
זהו זה, מר ברננקי. הצלחת! עוד ועוד תכנית תמרוץ. עכשיו כולם ימתחו וימתחו והציבור ישכח שמקור הרע הוא התנהלות חסרת אחראיות של הבנקים. ההפך הוא הנכון: עתה יוכלו לשפוך כסף בריבית זולה ועם רוח גבית של מדינה.

סוכנויות דירוג האשראי מיהרו והעניקו דירוג אשראי גבוה ביותר לגוש היורו. נו, באמת?
בדיוק כמו מחזה כתוב מראש. אפילו ראש ממשלת יפן יצא מגדרו: לדבריו חשוב ביותר לדאוג שהמשבר לא יעבור למדינות אסיה ולכלכלה הגלובלית. זוכרים את מגיפת "שפעת החזירים"? כך בדיוק תגדילו את הגרעון, תשעבדו את עתידכם ועתיד ילדיכם. העיקר שלא תעשו מה שבאמת צריך לעשות: אל תעלו מיסים. אל תקצצו. אל תבנו יעדי גרעון אגרסיביים. העיקר שלא יגיע גם אלינו! שלא יגיע אלינו גם במחיר של מה שהיה באמת צריך לעשות: העלאת מיסים, קיצוצים ויעדי תקציב. אפשר לחשוב שכלכלת יפן היא החסונה בעולם...כלכלת יפן דומה למה שקרוי מלכ"ר (מוסד ללא כוונת רווח) עושים מחזור אך לא מרוויחים דבר.

ומילה למר פנפנדריאו ראש ממשלת יוון, בחייך מישהו מאמין לך? במקום לרוץ לכותל

ולהטמין פתק של תודה. על מי אתה עושה שרירים? אנחנו לא מפחדים.

כך יכול לסיים עם את קיומו, אי קבלת הסיוע תהפוך כל יווני למצורע אירופאי, לא יהיה מקום שבו תדרוך כל רגלו שלא יגדפו שלא יסכלו , לא תוכל יוון לגייס עשירית הדרכמה,
נו באמת תוריד את הראש תגיד תודה ולך לעשות מה שצריך לעשות .

אנחנו חייבים להיות מנותקים מכל הדרמות, לבחון את האירועים ולהבין שאין כאן מקום ליד המקרה. הכל כתוב. מובן כי מי שיושב בקהל יילחץ. זה שכתב את ההצגה יודע מה סופה!

נכון לעתה אין שינוי בהערכות של החודשים האחרונים: עצבנות ו"מסכים ירוקים".

השבוע לאחר הרצאה באוניברסיטה קרא לי מישהו: "מר כסף, תגיד, מה ההערכה עכשיו?"
אמרתי לו: "אם שמי הוא "מר כסף" שם משפחתי הינו "קנייה חזקה"

גם כאן אין שינוי: מחירי המתכות והסחורות, בתנאים הקיימים, ימשיכו ויפגשו שיאים חדשים.

כמה שאני אוהב את המקצוע שלי !

רן חובב
רן חובב אינו יועץ השקעות ,עוסק בניתוח טכני ומגמות כלכליות חובב רן עשוי להיות בעל עניין אישי בנכסים הפיננסים המוזכרים בסקירה זו. אין לראות בנכתב בה הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בגדר דעתו אישית בלבד ואין להיסמך עליה או להסיק כל מסקנה בגין נקיטת פעולות מסוימות ,אין להעתיק או לשכתב ללא הסכמת הכותב

אין תגובות:

פרסום תגובה