ה"פעולה" ב"קן" של הצופים
שלום לקוראים.
לא כל כך נעים לפתוח מאמר נוסף שלי ב"כתבתי לכם"... אבל למה לא? כתבתי לכם.
· כתבתי כי רמת האבטלה בישראל תלך ותגבר. מה קורה? זה קורה.
· כתבתי כי מחירי הסחורות שעולים יפגעו בעיקר במדינות חלשות. מה קרה? תתקשרו למובראק.
· כתבתי כי איני מוטרד משערו של הדולר בישראל. מה קרה? סטנלי פישר קרא כנראה חלק ממכתבי.
· כתבתי כי האיום הגדול ביותר בעשור הקרוב הוא האינפלציה. מה קרה? בסקירה כלכלית בדאבוס הכריזו כל גדולי הכלכלה העולמית כי האיום הממשי על כלכלות העולם הינו האינפלציה.
וכתבתי וכתבתי..
הפעם החלטתי לצאת אתכם ל"פעולה" של תנועת הצופים. יחד נשב ובצורה יצירתית ננסה להסביר מה קורה ומה עלינו לעשות.
תחילה אני חייב לנסות לנפץ מיני מוסכמות. מילים,מילים...
הביטויים "סולידי", "ספקולטיבי", "סיכון מחושב", "אוהב סיכון": אלו הן מילים חסרות תוכן.
"סיכון" –בעיני- הוא התנהגות בלתי רציונאלית. לדוגמא: נניח שאתה יודע כי הנהר שורץ תנינים והאדם האחרון שקפץ לפני כשנה נטרף כאילו היה מנת שווארמה טעימה. מנגד, אתה יודע כי אם תחצה את הנהר ישנו סיכוי כי בגדה האחרת תמצא אוצר. מי שקופץ לנהר ייחשב כאוהב סיכון. זו הדילמה של האנשים שרוצים להרוויח אך לא תמיד מבינים במה הם משקיעים.
יאללה ל"פעולה" של הצופים...
כנער מתבגר, חייב אני להודות שלא פקדתי מספר רב של פעמים את ה"פעולות" של תנועות נוער. העדפתי את הג'ודו,ומסכי הבורסה בבנק .אולם, במספר מצומצם של "פעולות" שבהן כן נטלתי חלק, זכורות לי היטב "פעולות הלילה". המדריך קרא לזה "צ'יזבט".
כולם נהגו לשבת צפופים איש לרעהו בחום המדורה. המדריך סיפר סיפור שאמור להפחיד, על כל מיני מפלצות ודברים תלושים מהמציאות. לעתים היה נראה לי כי הוא חי, כאילו באמת, את המציאות הפנטסטית שהוא יצר בדמיונו לפני רגע...
אז החלטתי שבמכתב הזה אני אקרא לכם ל"פעולת לילה" של תנועת-נוער, אצופף אתכם, אדליק מדורת דוא"ל ואספר לכם את הצ'יזבט של גדול מספרי הסיפורים, מר ברננקי .
זה מתחיל במילות השיר: ..."הרוח נושבת קרירה- רה – רה, נוסיף עוד דולר למדורה – רה- רה... וכך, עם המדפסות המדהימות שלי, נעלה את מחירי הסחורות שלכם....הרוח נושבת, תפילה מלמלת... אוי אלוהים, מה עשיתי, וי-וי-וי-וי... מה יהיה עם המודל הקינסיאני שלי?...
שלום לכם אזרחי העולם. קוראים לי ברננקי ואני אעביר לכם את פעולת הצופים הלילה. בבקשה הצטופפו סביבי. נהיה לי קר. לפני כשנתיים -לא תאמינו- עוד קבלתי פרס נובל לכלכלה. האמת: לא האמנתי! כנראה שמי שמחלק את הפרסים מבין יותר באוכל מאשר בכלכלה. סטטיסטית -אתם לא תאמינו!- בדקתי בעצמי: מרבית האנשים שקבלנו פרס נובל לכלכלה או לשלום, פשוט הרסו את הכלכלה או תכננו מלחמות. ככה זה. לך תבין את הוועדה.
הסיפור מתחיל בכך שקבלתי את הזדמנות חיי,לפני כשלוש שנים. יכולתי אז לטפל בכלכלה לא כפוליטיקאי אלא ככלכלן. האמת היא שאם הייתי עושה זאת כך המצב לא היה משתפר מהר כל כך ואני לא הייתי זוכה לתהילה כפי שזכיתי אז. תבינו: כל הכסף הזה ששפכתי והריבית שהורדתי ,הוא תוצאה של מה שלמדתי באוניברסיטה על מודל... נו, המודל הקינסיאני. איזה קטע! אני פשוט שכחתי כי המודל הזה נחשב למנוע "פורשה" בשנת 1929, במשבר הגדול. ריבונו של עולם: זה עבד אז, למה זה לא עובד היום?
עכשיו כבר הבנתי כי מודל זה דורס את כולנו באפקט דומינו. קיינס אמר כי הכלכלה הקפיטליסטית בעצם יכולה לגבור על מגמות היווצרות אבטלה ושפל, על ידי מדיניות ממשלתית המרחיבה ביקושים.
אבוי, שכחתי שני דברים חשובים! האחד: כאשר אתה מנקה דיר חזירים, אם תשוב לשם בעוד שבוע מה הפלא שזה שוב מריח ומסריח כדיר חזירים? החזירים לא משתנים. איזה קטע: לא פיטרתי את המנהלים שגרמו לכל הבועה! להיפך. בשנה שעברה והשנה - אתם לא מאמינים - הם קבלו משכורות עתק. נו, אתם מבינים, אותם החזירים.
דבר שני ששכחתי: בשנת 1929, כאשר היה כואב לרוסים הקומוניסטים, אנחנו בארה"ב היינו פותחים בקבוק שמפניה. היום, כך הבנתי, יש גלובליזציה. ישנה פתיחות. אז אתם לא תאמינו מה קרה לכל העצים שעקרתי כדי להדפיס עוד דולרים...
והדולרים שהדפסתי? הם לקחו את טיסת הצ'ארטר הראשונה ונסעו מאמריקה לכל המדינות האלה, נו... המדינות המתפתחות. אבל הקטע הכי גדול: לא תאמינו מה הם עשו עם הכסף. במקום ליצור עוד מקומות עבודה הם יצרו עוד ועוד בועות. לא כל כך הבנתי למה מחירי הסחורות עלו כל כך. עכשיו אני מבין...אופס, התפלק לי, אפילו מובארק כועס עלי. זה לא משנה שמצרים צומחת בקצב של 7% בכל שנה. קצב עליית המחירים היה כזה שהבטן המקרקרת יצאה לרחובות.
אני יודע מה צריך לעשות עכשיו, אבל לא נעים לי. מה, עכשיו לומר שצריך להתחיל הכול מהתחלה? מה הם יגידו,מה יקרה לפרס שקיבלתי?,
אתם שומעים את הרעש בין העצים?... אלה קולות המפגינים במצרים. איזה מזל שהם לא מבינים שזה אני ממש שגרמתי לעליית מחירי המזון שלהם. האמת: אני מחבב את מובארק. לא תאמינו; רק לפני מספר שבועות זכה מובארק לתשבחות חסרות תקדים מקרן המטבע הבי"ל על התנהלות כלכלית ועל צמיחה נאה. איזה מזל שאני טוב במחבואים...
עד כה לא יזמתי דבר, אך בחלומות שלי אני רואה את עצמי עומד אל מול האומה ואומר: "אזרחי העולם, טעיתי! עכשיו יש עוד זמן לתקן. יחד נמתן את הזרמת הכספים, יחד נפקח ונדרוש השקעות ריאליות, רפורמות מהפכניות ומבניות. השקעות בתשתית ובחינוך,עידוד הסבה מקצועית - דברים שיכולים לזרז את הצמיחה. נבנה תוכנית אסטרטגית חדשה: בעיקרה של התוכנית ארצות הברית תחתור למיקוד בשלושה תחומים: חקלאות, אנרגיה, תעשיית נשק. מי אמר שאנחנו צריכים לממן פעילויות כושלות כדוגמא רכב ותעשיות מקרטעות אחרות? יותר מידי פרות קדושות.!"
ועוד, נפנה אל אזרחי העולם ונכריז על משטר חוב. נבקש מיחזור של חלק מהחובות. יש להבין כי הגרעון האדיר מצד אחד וחוסר הצמיחה מאידך יגרום למחנק אשראי. נקפיא חלק מההוצאות הפיסקאליות שלנו. נשב יחד עם הנהגת סין ונאמר להם כי האתגר האדיר שלנו יהיה יחד להגביר את הצריכה בסין, הסינים האלה קמצנים והיצוא שלהם גדול הרבה ממה שהם מייבאים. נלמד אותם מהו משטר דיבידנדים. נלמד אותם לצרוך יותר. הפער הזה חייב להיפסק.
נקים יחד מנגנון מרכזי "עם שיניים" באירופה, כאשר נרכז את כל הפעילות המוניטארית והפיסקאלית. נדאג שלא יהיו פערים בחלק הפיסקאלי, נשקיע באוכלוסיות בעלות יכולת תהליכי חיברות מהירים. במקום לתת סיוע רק להצטיידות בכלי נשק נקים קרן עולמית לסיוע בחינוך. ישנם מאות מיליונים של צרכנים בעולם שניתן להכניס למאגר הצמיחה .
פתאום מעירה אותי אשתי, מנגבת את הזיעה ואומרת: "ברננקי שלי, שוב אותו החלום..."
זהו, הסתיימה הפעולה.
הבשורה שלי אליכם, קוראי היקרים, היא שזה לא צ'יזבט. זאת המציאות בפאר הדרה.
אוסיף, בנימה אישית: בגרותו של אדם אינה מצביעה ישירות על רמת הסיכון בניהול כספיו. אולם, חשבו על זה שיש הבדל כאשר אתה מקבל אגרוף בבטנך בגיל 30 לבין גיל 70. ראיתם פעם מתאגרף בזירה בגיל 70? הוא יכול להיות מאמן מוצלח...
ככל שאנחנו מתבגרים חייבים אנחנו במשנה זהירות. אדם אחד יאכיל 1000 יורשים, אלף יורשים לא יאכילו אדם אחד. איני חושב כי אנו נמצאים בתוך תרחיש אפוקליפטי. ממש לא כך. הראיה הטובה ביותר לכך היא כי כתבי אינם מעידים על מעשיי.
השווקים ימשיכו בתנועה שלהם קדימה לא בגלל הכלכלה הולכת ומשתפרת, לא בגלל שהאבטלה הולכת וקטנה. הם פשוט מקום טוב יותר למשקיעים להיות בו משוק האג"ח והמט"ח. המניות הופכות מגן אינפלציוני. עלייתן ממתנת את שחיקת נכסי הציבור. אולם אסור שזאת תהא סיבת עליית השווקים. מי שאינו מבין כי הזהירות מתחדדת בכל פסיעה של השוק קדימה ו"רעידת אדמה" בשל הורדת דירוג, עליית ריבית, פשיטת רגל של מדינות אינה בגדר "אולי יקרה", "ייתכן ויקרה". זה יקרה! לכן תגובה ובחירה נכונה של מסלולי ההשקעה היא צורך הכרחי של מי שכספו יקר לו. אל תטעו: יהיו מסלולים שיעלו באגרסיביות.
עולם המשקיעים נחלק לשתי קבוצות עיקריות: כאלו שיש להם זיכרון קצר וכאלו שאין להם בכלל.
זה שהאחריות מונחת על כתפיו חייב לדעת לקרוא, ללא לאות ובכל זמן נתון, את ההתפתחויות הכלכליות.
בקצרה: ישראל: האם ישראל היא אי של יציבות? האם ההתנהלות הזחוחה של קברניטי המשק יש לה ביסוס? ממש לא! השריפה בכרמל, דרך בחירת הרמטכ"ל ועוד נושאים אחרים ממחישים כי מדינה יקרה זו שלנו, שהייתה אמורה להיות בית לאומי הפכה למקום אינטרסים צר ומסוכן, אין קברניט בקוקפיט. כרגע איש איש יעשה לביתו. אולם לך ותסביר שאם איתרע מזלך וסייעו לך לרכוש דירה, הרי למטה, על ספסל בגינה, ישנים אלו שלא יכלו והם בהחלט עוד יפריעו לך במנוחת הצהריים.
אוהב את המדינה שלי, מוקיר את האחריות שבידי.
חובב רן
חובב רן עשוי להיות בעל עניין אישי בנכסים הפיננסים המוזכרים בסקירה זו. אין לראות בנכתב בה הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בגדר דעתו אישית בלבד ואין להיסמך עליה או להסיק כל מסקנה בגין נקיטת פעולות מסוימות ,אין להעתיק או לשכתב ללא הסכמת הכותב.
