יום שני, 13 בדצמבר 2010

hovavletters 14/11/2010

רן חובב – מאמר כלכלי
 מניות אינפלציוניות: אם אין דבר כזה נמציא אותו עכשיו... בחודשים האחרונים אני כולי בלהט העשייה והחשיבה: להבין מה באמת קורה פה, בכלכלה העולמית והמקומית? שהרי אם הייתי רץ עם נתוני הכלכלה למורי בספסלי האוניברסיטה הם היו אומרים: "שמע: זו לא העת למניות". מצד שני, השוק נראה כמי שיש לו חיים משלו. חפרתי, חפרתי - כולל היסטורית התנהגות של השווקים,- קראתי, ניתחתי , ו-יש!- מצאתי!
הכול מתחיל ונגמר בהגדרת המונח "סיכון". מהו סיכון: האם לקפוץ קפיצת-ראש לבריכה שעומקה מטר אחד הינו סיכון?  נו, לבטח אתם לא מתאפקים ומיד עונים: "כן". אם כך, מה אם קופץ הראש הוא גמד נחמד וחכם וגובהו 20 ס"מ?...
סיכון הוא דבר יחסי. כלומר, לקפוץ ראש לבריכה ללא מים כלל, בין אם אתה גמד קטן ובין אם אתה נפיל זהו סיכון ממשי.תמונת המצב בשווקים כעת, היא שאין כרגע חדש תחת השמש. מה שהנני כותב בחודשים האחרונים, אודות הריקבון המוניטארי ועומק בור הגירעון ,שמהווים אבן שואבת לכל נתון או שבב של תקווה, מתממש והולך.
שימו לב לנאמר כאן לפני כמה חודשים: הנה הדברים קורמים עור וגידים. מה שיתקוף את הכלכלה הם מספר פרמטרים. כל אחד מהם די לו לבדו כדי ליצור מצוקה כלכלית:
·         גירעון,
·         תעסוקה,
·         אינפלציה,
·         צמיחה. לדעתי, תוכנית "ההקלה הכמותית" (QE) השנייה של הבנק המרכזי בארה"ב לא תספיק כדי ליצור שינוי חיובי בכלכלה.
בשעתו סיפרתי על אדם שהפך את מנהג מתן דמי הכיס לבנו למערכת הכנסה קבועה. אז נכון שהכול נעשה מאהבה, אך בדרך הוא יצר נכות כלכלית בלתי מתפשרת אצל הבן. במקום לחנך אותו ללמידה, להשכלה, לעבודה, הרגיל אותו  האב, לחוסר עצמאות כלכלית מוחלטת. בכל פעם שיעלה במדרגות וישבור את הרגל - אבא שם. נו, כן. ועד מתי.?...
בהרצאתי האחרונה באוניברסיטה שאלו אותי מספר נוכחים מכובדים לאחר ההרצאה, מדוע לא התמסרתי לאקדמיה, שהרי דברי נשמעו כדברי "פילוסוף כלכלי" (סליחה על חוסר הצניעות... כך מדבריהם). חשבתי היטב על תשובתי ,שהרי מצד אחד - איני רוצה לפגוע בהם חלילה. אני בס"ה מרצה שם כמה פעמים בשנה לפורשי האוניברסיטה. מצד שני אני חייב לתת להם תשובה .שאלתי אותם, אם כך, מתי הם הלכו לקניות בסופרמרקט לאחרונה?
כמה מהם ענו שהם הולכים, ומה הקשר?
שאלתי אותם: "כאשר אתם ניגשים למדף מוצרי החלב, האם תיקחו מוצר שתאריך פג תוקפו היה לפני שנה?"
פרופסור אחד חייך ואמר: "כלומר?"
 "כלומר, אדוני הפרופסור, מה הטעם ללמוד תיאוריות רק בשביל עוד תואר? תיאוריות אלה לא עמדו כלל למבחן הרענון והמציאות הכלכלית החדשה מזה עשרות שנים. את מרביתן הייתי מבטל לגמרי ובמקומן יש מקום לתיאוריות חדשות".חלק מהמאזינים הסתכלו עלי כעל חייזר לשניות מספר ואז אמרו: "יש בזה היגיון". ("יש בזה היגיון"? אמרתי בליבי. "יש בזה מציאות!"). הרוצה לדעת כלכלה יחיה בתוכה.
כמו שאת הבחירות מנצחים דרך השוק ולא דרך הסקרים, כך גם בכלכלה.
מר ברננקי קיבל פרס נובל לכלכלה. על מה? האם לא מעניקים צל"ש לאחר פעולה? , אז בכל זאת, רן חובב, תסביר מה קורה. איך זה יכול להיות? מה, לא כולם חושבים כפי שאתה חושב? (אגב, מה זה בדיוק חשוב "מה כולם חושבים"? חובה להקשיב לכולם, אולם לגבש דעה משל עצמך. חובה עליך לקחת את האחריות, אחרת אינך אדם בוגר ואחראי.)
טוב נכבדיי. זוכרים את המשל על הגמד והנפיל? תארו לכם שהם יודעים בוודאות שלא חשוב מתי יקפצו לבריכה וממש כדאי להם לקפוץ, כי בכל קפיצה מחכה להם 10,000$ ...בכל קפיצה יהיה מישהו שפשוט יציל אותם! הם מתעלמים ומנטרלים את הסיכון וממשיכים לקפוץ לבריכה. לזה אני קורא "וורטיגו כלכלי". (אגב את המונח "וורטיגו" למדתי ממי שיש לי הזכות גדולה ללוותם. חלק מהפורשים שאני מטפל בהם באים מתחום התעופה). מי שלימד אותי את המונח הזה גם הקפיד ואמר לי "רן חובב: חייבים להיחלץ  מהוורטיגו, אחרת זה הרסני"זה כל כך פשוט: כרגע ישנם בלוני סיכון באוויר,אולם אין סיכון ממשי. אך בכל רגע כל בלון כזה יכול להפוך את הסיכון מתיאוריה למציאות,ולכן חובת הזהירות חלה שבעתיים.
כל עוד הסיכונים באוויר, המשקיעים ימשיכו בוורטיגו משלהם, לא מחוברים למציאות. יש מי שדואג לשלוח אותם לחפש סיכונים.
בואו ננתח לרגע את נקודת המוצא של משקיע מהשורה היום: בעיתונים הוא קורא על הסכנות. החברים מספרים לו כי המניות עולות. רגע, משהו כאן מתחיל להסתדר: כל עוד יש מי שרוכש ורוכש ללא לאות אגרות חוב,ודואג לירידת התשואות. כל עוד מתקיימת "מלחמת המטבעות" (מונח שטבענו במאמרים קודמים ועתה נישא בפי כולם.) אז המשקיע לא ירכוש אג"ח. מטבעות? מה פתאום? חרקירי עדיף! בכל בוקר יכול לקום כל נגיד בנק, באשר יש לו מכונת הדפסה ולהדפיס ולשלוח את המטבע שלו להיחלשות,.
 אז מה נשאר למשקיע שלנו? מניות- והמונח אותו נבקש להטביע: "מניות אינפלציוניות".
 המשקיע שלנו, לא רוכש את המניות כי יש להם יתרון כלכלי. יתרון כלכלי משמעו כי הכלכלה צומחת ומתפתחת וכי מכפילי החברות צפויים להשתפר. ממש לא מתוך סיבה זו מתבצעת הרכישה. המשקיע שלנו רוכש מניות מתוך יתרון מוניטארי שקיים עתה לשוק,. זוכרים? השוק בוורטיגו...
המניות יחשבו גם כנכס מגן לתנאי אינפלציה. זו גם הסיבה שנכסי הכסף, הזהב והסחורות ממשיכים לעלות ביחד עם המניות.
עד מתי ימשיך מר ברננקי להדפיס ולתמוך בוורטיגו הכלכלי? עד 120...סתאאאם! כאן התשובה פשוטה יותר. מר ברננקי פשוט מרוויח זמן. ועוד זמן. מי יודע מה יקרה. אולי תהיה איזה מלחמה ואז ניתן יהיה להאשים את האויבים, אולי איזה אסון טבע וניתן יהיה להאשים את אלוהים. ואולי, מר ברננקי, הגיע הזמן שאתה פשוט תצא מתוך הוורטיגו שלך! אל תחכה למשבר הבא כלוליין על חבל.
שימו לב: סטטיסטית כל ארבע חמש שנים ישנו משבר כלכלי רציני המחייב התערבות ממשלתית. האשליה הנוכחית פשוט תתנפץ. כפי שכתבתי בעבר: לא יהיה מנוס מלברוא מטבע חדש, לא יהיה מנוס מלנהל את הגלובליזציה כפי שמנהלים מכסות ביצים: כל מדינה עם יתרון יחסי אחד תייצר דבר שלמדינה אחרת חסר וכך גם ההפך. אכתוב כל כך בהרחבה.בניתוח המצב הנוכחי, דעתי היא כרגע כי חשיפה קטנה לשוק המניות, עם תמהיל מוגבר של אג"ח צמוד היא השקעה נכונה וראויה .נמשיך לעקוב אחר כל נתון ולעדכן את הקוראים.
 נתראה במכתב הבא, אני מבקש להודות לכל אחד ואחת מכם על העונג והזכות שניתנה לי לעשות את אשר עושה. כל זה ניתן לי מכוח המנדט שאתם מפקידים בידי ועל כך התודה.
 שלכם, חובב רן
 הדרן, לכל מי שחשקה נפשו: כמה מילים על האורניום: לעניות דעתי מחיר האורניום יוסיף ויעלה. אנרגיה גרעינית היא האמצעי היעיל והזול לאנרגיה ירוקה. ייצור החשמל העולמי כיום מוטה לצריכת פחם, מקור פליטה של גזי חממה (כ 50% מהיצור בא מפחם)
 רק 20% מופק היום מגז טבעי. נכון, הוא נחשב מקור אנרגיה נקי יותר, אולם -שימו לב- הוא אחראי לפליטת פחמן דו חמצני. רק כ 20% מהחשמל בעולם מופק כיום מאנרגיה גרעינית.התחזיות אומרות שבמהלך העשור הקרוב מספר תחנות הכוח הגרעיניות יגדל הרבה יותר ואף יוכפל. במרכז התהליך הזה נמצאת סין, עם תוכניות ומעשים בפועל להקמת עוד תחנות גרעיניות רבות.זוכרים מה עשתה סין למחיר השום, הברזל ועוד? הצהרת כוונות מצידה להצטיידות באורניום תשפיע על השוק. הביקוש העולמי לאורניום גדול מהיצע השוק. הביקוש עומד על כ 170 מליון פאונד. ההפקה עומדת על 116 מליון פאונד. הסכם סחר משנת 1993, בין רוסיה לארצות הברית מדבר בעיקרו על השמשת האורניום מפצצות גרעיניות לתחנות אזרחיות אמריקאיות, הסכם זה יפוג ב 2013. רוסיה כבר הודיעה כי אין היא מתכוונת לחדש את ההסכם, היות והיא זקוקה בעצמה לאורניום אזרחי.בנוסף, אחד הבנקים בארצות הברית שפשט רגל, החזיק מלאים גדולים ביותר של אורניום וזה היה חלק מהלחץ על מחירו  של המוצר.
 בכל מקרה, נכבדיי, גם בתקופה זו יחפש העולם להשקיע בתשתיות ואנרגיה.  הנה לכם, המעוניינים - אורניום: ישנה תעודה בבורסה בטורונטו באות "U". יש גם יתרון לדולר קנדי על פני הדולר אמריקאי. לעיונכם.
חובב רן עשוי להיות בעל עניין אישי בנכסים הפיננסים המוזכרים בסקירה זו. אין לראות בנכתב בה הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בגדר דעתו אישית של חובב רן  בלבד ואין להיסמך עליה או להסיק כל מסקנה בגין נקיטת פעולות מסוימות  ,אין להעתיק או לשכתב ללא הסכמת הכותב

אין תגובות:

פרסום תגובה