יום שבת, 31 בדצמבר 2011

HOVAVLETTERS 2012

שנת 2012 ?!... כל מספר זוכה!
המעקב אחר המתרחש בכלכלה העולמית הופך למאתגר בכל יום מחדש. מרבית הדברים שנכתבו במכתבים ששלחתי אכן התרחשו. אחד מהם שכותרתו הייתה "כלכלה אלסטית" קבל יותר ויותר משמעות - מיום ליום - בהבנת האירועים המתרחשים. הכלכלות למדו שיעור בהתעמלות אומנותית בעשיית "שפגט"!
מבט כלכלי: אירופה:
כולם מותחים ביקורת על התנהלות מנהיגי אירופה על כך שאינם מקבלים החלטות פרגמטיות, כותבים, צועקים,  מזהירים. נראה לי שבמקום שבו הכעס מונח לא תמצא מחשבה צלולה. האופן שבו אני רואה את הדברים הוא שקיים "אקדח מעשן אירופאי": 50% מהייצוא הרוסי מיועד לאירופה. סין תלויה בקשר בחבל הטבור במצב הגוש. המדינות המתפתחות מייצאות לגוש האירופאי. ההתנהלות של אירופה אינה אלא הצגה: היא דומה למשא ומתן "תחת לחץ פיזי מתון" ופשיטת יד אלגנטית לעזרה. במילים פשוטות: "חבר'ה זו לא רק הבעיה שלנו". דווקא המורכבות שבמבנה הגוש היא גם הפשטות שטמונה ביכולת הגמישות במציאת פתרון. אפשר לבצע איחוד מוניטארי בפשטות. לגבי איחוד פיסקאלי - זה מתחיל בחינוך. אלו תהליכים ארוכי שנים. לא שבלתי ניתן לבצע, אך נדרשות שנים.
אירופה הרבה יותר גמישה ביכולת מציאת הפתרון למשבר אל מול ארצות הברית. חלוקת הגוש לתתי איחוד, יצירת מטבע כגון Super Euro ועוד - לכל תרחיש שכזה ישנם יתרונות כמו חסרונות אך ההבדל הוא שבאמריקה מדובר בחתונה קאתולית ואילו באירופה חתונה אזרחית.  אלו בדיוק הסיבות שבעטיין מובילי הגוש האירופי לוקחים את הזמן. הם אינם עצלים או איטיים. הם מתוחכמים. פתרון ימצא, לפחות בשלב הזה של המשבר. נו: "כלכלה אלסטית" ...
גם לי יש שאלות רציניות כלפי עתיד היורו. אני מניח כי בעוד עשור היורו לא יהיה קיים במתכונת הנוכחית. ברור שאמורים להיות שינויים באירופה. לך תדע איך ומתי? אם היה לי יורו לא הייתי ממהר להיפטר ממנו.  גלגל הצלה יגיע בשלב זה או אחר של המשבר. "אקדח מעשן אירופאי" "כלכלה אלסטית".
הפרדוקס הוא שהמצב באירופה הרבה יותר טוב מהמצב בארצות הברית. הבנק המרכזי האירופאי אינו מדפיס כסף בקצב של הבנק המרכזי בארצות הברית. אירופה הרבה יותר שקולה. הם מבינים שהמפתח נמצא בקיצוץ ההוצאות. ללא התחשבות בהפגנות או במהפכות. יש לארצות הברית מה ללמוד מתוכניות הקיצוץ האחרונות: יוון, איטליה ועוד. מי ששם לב היטב כיצד הודח ברלוסקוני וכיצד הומלך מריו מונטי! באירופה פועלים נכון הן במישור המוניטארי והן במישור הפיסקאלי. חולשתו של היורו בעולם מסייעת לכלכלות המתועשות באירופה בייצוא ובתיירות. אז מדוע למהר? כתבתי בעבר ש"הם יקימו "חירייה של אג"ח"...
אני מציע לכם לא לקחת ברצינות את חברות דירוג האשראי. החברות האלה רק טעו בעשור האחרון. הם כלים פוליטיים יותר מאשר כלים להערכה כלכלית. סיבה נוספת שאין משמעות לדירוג היא כי כולם קונים ועוד יקנו אג"ח של כולם. יש מוכר אחד וקוראים לו "בנק מרכזי" ויש קונה אחד וגם לו קוראים "בנק מרכזי". כך זה יכול להימשך שנים. הכול עוד צפוי לעלות, אנחנו עוד צפויים לראות כספים מוסטים מאפיקי אג"ח לאפיקי המניות.
ארה"ב:
בארצות הברית, כפי שכתבנו,  נמשיך לחזות בשיפור התוצאות בנתוני המאקרו, גם אם תהיינה איטיות, אך השיפור בבסיס הנתונים צפוי להימשך. הייאוש יכול להפוך לתקווה. הבנק המרכזי האמריקאי יפעל בכל נקודה. הירידה בשיעור האבטלה לא תגרום לבנק המרכזי לשנות את מדיניות הריבית והיא תישאר בשפל עוד שנים. הם פשוט הולכים להדפיס הרבה כסף. אנחנו עוד נראה תכניות רכישה רבות, רק שהפעם הן תהיינה נקודתיות: כמו תכניות רכישה לאגרות חוב מגובות משכנתאות - זאת כדי לעודד את שוק הנדל"ן בארצות הברית – ועוד. אנחנו נחזה בצמיחה קטנה במשק האמריקאי. אחת הבעיות שאתה ידרשו להתמודד היא קצב הצמיחה הצפוי שלא יכול להוריד את אחוז האבטלה באופן משמעותי ולכן תידרש כאן יצירתיות וגמישות במחשבה. לדוגמא: חיוב כל החברות שעיקר עסקיהן בארצות הברית לתת שירותים בכוח אדם אמריקאי. היום כאשר אתה מתקשר לקבל שירות לקוחות למיקרוסופט עונה לך נציג-שירות מהודו. כמו כן תישקל האפשרות להעניק ויזה לכל מי שרוכש נדל"ן בארצות הברית, הענקת הטבות מיסוי מפליגות לחברות שיקימו מיזמי תשתיות, חקלאות והייטק. אלו רק רעיונות אך הם ממחישים כי בשלב הזה עדיין המשבר מצוי בשליטה ויכולת התמרון גבוהה מאוד.
גם התשואות על אגרות החוב האמריקאיות - לפחות בשלב הזה - תשארנה נמוכות ואין חשש מהתפרצות אינפלציונית נכון לעכשיו.  נציין שהמשך המדיניות הנוכחית של הגדלת היצע הכסף הינו תרחיש אינפלציוני! זה עניין של זמן ויש לעקוב אחר ההתפתחויות בגזרה זו .
ישראל:
כלכלת ישראל מצויה באחת התקופות המאתגרות שלה. אנחנו נראה התמתנות בקצב הצמיחה אולם לא צפויה פה נחיתה קשה. הרבה יהיה תלוי בקצב ההאטה העולמי' בשערי החליפין בהתייחס לנתונים העכשוויים לא צפויים שינויים רבים וזאת בעיקר בשל המתיחות הביטחונית שבראשה אירן. המחאה החברתית שראינו את ניצניה תביא לישראל אחרת גם בהיבט הכלכלי. יש קשר ישיר בין אוהלי רוטשילד להפגנה בבית שמש. עם ישראל חזר לחפש לעצמו זהות וזה יבנה חברה בריאה יותר וחזקה יותר בעתיד. המערכת הבנקאית שלנו יציבה. מאידך הסיכונים הביטחוניים כביכול הלכו וגברו. אני כותב את המילה "כביכול" בכוונה! דעתי היא שאין ממש בהתלהמות הביטחונית וכי השינויים באזור טרם בשלו ולא הגיע הזמן להבין את משמעותם. ישראל תמשיך בשמירה על אי חריגה מהגירעון ואת המחאות החברתיות-כלכליות יהיה ניתן לממן מהעלאות מיסים.
גם כאן ניתן להציע מספר רעיונות כמו: לעודד את התיירות המקומית להעניק זיכוי ממס (כפי שעושים במקרה של תרומות) לנופשים מקומיים, הגדלת בסיס המס והתרת הוצאות כגון תיקוני מוסך, הוצאות שיניים וכל המקצועות בהם לעיתים האזרח נמנע מלבקש חשבונית היות ואין לו צורך בה. אם נגדיל את התרת ההוצאות הרבה מהכסף שמכונה "שחור" יהפוך ללבן וישמש לצרכים חברתיים.
מבט על שוק הסחורות:
אבקש מכם לענות על השאלה הבאה :
נניח כי הייתי מבקש מכם לרכוש בעבורי 1,000 חביות נפט. כדי לדעת כמה כסף עלי לשלם הייתי שואל אתכם מהו מחיר חבית נכון לעכשיו? ,כל אדם נבון היה נכנס לשוק הסחורות, מעתיק את המחיר וחוזר אלי עם תשובה- מחיר חבית הנפט נכון ליום 29.12.2011 עומד על 99.63$ , כך אני הייתי יכול להכין את הסכום אותו אדרש לשלם.
נניח כי הייתי מבקש מכם לבצע בעבורי את אותה פעולת רכישה, אך הפעם 1,000 אונקיות כסף. גם אתם הפעם הייתם מבצעים אותה הפעולה בדיוק: ניגשים לבורסת הסחורות וחוזרים עם תשובה כי מחיר האונקיה 28$ ,אני הייתי מכין כמובן 28,000 $ ושולח אתכם לרכוש בעבורי. לאחר שעה הייתם חוזרים ומבקשים ממני להוסיף כסף! מחיר 1,000 אונקיות בשוק עומד על 35,000 $ ,רגע ,למה? איך זה ייתכן? זה לא קרה בנפט, לא בחיטה, לא בסוכר. הרי המדובר באותה הסחורה, מדוע מתקיים ההבדל? הרי מקור הרעיון של שוק חופשי=בורסה הוא קביעת מחיר בשווי משקל בין קונה מרצון למוכר מרצון, בין כמות המוצעת = ההיצע לבין הרוכשים = הביקוש. חשוב להבין: מי שקונה מניות ומצפה להרוויח תלוי וקשור בקצב מכירת החברה. אתה יכול לרכוש מניות מיקרוסופט מתוך ציפייה שירכשו עוד ממוצריה, התוכנות שהיא מייצרת. מי שקונה כסף אין לו תלות ברווחיות היות ואין דבר כזה! מי שקונה כסף ומבין מה הוא רוכש מתבסס על הגידול בדרישה לסחורה. בכל יום כמות הביקוש למתכת עולה. אז מה קורה פה? רגע... אלא אם המחיר בבורסה אינו משקף את מחיר הסחורה ובשל כך אני נדרש לשלם יותר ב 25%
זהו, רבותיי, מה שמכונה מניפולציה. ההבדל הגדול בין עשיית מניפולציה במניות לבין סחורות. במקרה האחרון זה לא יכול להימשך זמן רב. ככל שהניתוק בין המחיר בתעודת הסל ימשיך ויהיה גבוה יותר לא יהיה אמון של המשקיעים בתעודות והרוכשים - אלו המבינים - יעברו כולם להחזיק במתכת פיזית. זה הדבר האחרון שסוחרי הניירות היו רוצים ולכן חוסר הפרופורציה הזה לא יכול להימשך. אחרת תתחלנה להופיע עוד ועוד כתבות על מניפולציה. המסקנה מכך היא כי אנו לפני תנועה חדשה במחיר. תנועה זו יכולה ותהא לכל כיוון אך אפשר להשפיע על מחיר הסחורה באמצעות כתיבת חוזים - אולם אי אפשר להשפיע על המחיר בשוק החופשי. סביר להניח כי תנועה חדה תהא כלפי מעלה וכאשר זו תקרה התנועה תהיה חזקה מדי, כדי לזהותה בזמן.
בכלל מחירי הסחורות עוד צפויים לעלות, בין אם יהיה שיפור כלכלי כתוצאה מעליית ביקושים ובין אם תימשך המתיחות הכלכלית. אחזקה בסחורות עדיפה מכסף בבנק.
סיכום דבר:
העצבנות תימשך אך נתונים כלכליים טובים ימשיכו להתפרסם ביחד עם הנהגה אקטיבית. עדיפות כרגע ל"מסכים ירוקים". בעיית הגירעון היא אבן הנגף אך כרגע ניתן לשלוט שליטה מלאה על ניהול המשבר. כמו תמיד יש לעקוב ולבצע הערכה מידי יום  .
בתחילת חודש מרץ 2012 יעלה לאוויר אתר חדש בו אעלה ניתוחים טכניים, כל כולו יהיה מיועד בעיסוק הפרישה, תכנוני מס לפורשים, מיסוי רווח הון כלכלת פרישה. מדד בשם HOVAVINDEX יסביר במילים פשוטות את המתרחש בשווקים פעמיים בכל שבוע. המידע יהיה כלי עזר גם לדור הבא.
רן חובב אינו יועץ השקעות ,עוסק בניתוח טכני ומגמות כלכליות חובב רן עשוי להיות בעל עניין אישי בנכסים הפיננסים המוזכרים בסקירה זו. אין לראות בנכתב בה הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בגדר דעתו אישית בלבד ואין להיסמך עליה או להסיק כל מסקנה בגין נקיטת פעולות מסוימות ,אין להעתיק או לשכתב ללא הסכמת הכותב

יום שישי, 2 בדצמבר 2011

HOVAVLETTERS

Oil is money, Silver is money, Gold is money, stocks are money.

                                            Money is not money



קוראים יקרים:
במכתב האחרון כתבתי כי אנו נחווה "כלכלת סחוג"... כלכלה מרוקאית וזה מה שקיבלנו במינונים גבוהים.
לעיתים הצטייר המצב בעיני כדמותו של אדם העומד בראש הצוק וצועק לכל עבר: "דעו לכם, אני עומד לקפוץ!" נראה שהמדריכים בתחתית המצוק אינם מתייחסים ברצינות לקול הזעקה. האדם צועק ומגביר את קולו: "דעו לכם, אני אקפוץ!" זה בדיוק הדיאלוג שהתקיים בין השווקים לבין הממשלות והבנקים המרכזיים. זה בדיוק ההפך מהמגמה: מה שאנו חווינו הינו דיאלוג קולני. צרחות לעזרה!  בכל פעם שהמדריכים היו בטוחים כי הדברים יסתדרו מאליהם, זה שעל ראש הצוק דאג להזכיר להם: "דעו לכם, אני עומד לקפוץ!"
הדיאלוג הזה מרתק: ביום רביעי האחרון, כאשר גרמניה נחלה כישלון בניסיון הגיוס, ידעתי: האיש על הצוק ניצח.
במכתב הזה - שהכותרת שלו אינה לקוחה ממערת עלי באבא - טמון כל הסוד. בכותרת זו, בניתוח המצב הכלכלי העכשווי והתרחישים שאותם צפינו במכתבים קודמים ושאכן קרו, ננסה להבין מה צפוי לנו עכשיו.
תחילה אירופה:
בסופו של דבר קרה הדבר:  זה לא היה "הדוד סאם".  הייתה זאת הגברת מרקל שפתחה את הארנק!
 על שלושה דברים עמדה אירופה:
על יציאת החלשים, על התפרקותה ועל מתן חמצן לנשימה = אשראי לשווקים.
 התרחיש הראשון הוא אימת הכלל: התפרקות לא מסודרת ולא מאורגנת של הגוש עלולה הייתה להביא את תמונות לוב ומצריים לאירופה כולה. ברור כי משבר בלתי מבוקר והתפרקות בלתי מבוקרת ומתוכננת תביא לידי פגיעה לא רק באירופה עצמה אלא בכל מדינות העולם.
כאשר נשאלתי איך אני רואה את עתידו של גוש היורו, שאלתי את השואל: "מתי?"
בטווח הקצר אירופה תנסה לשדר אחדות . אירופה תציג עצמה מאוחדת . בטווחים ארוכים יותר, גוש היורו לא יראה כפדרציה אחת.
בשעתו כתבתי כי ניתן ליצור הקבצות של מדינות בגוש לפי יחס תוצר ולשייך לכל הקבצה כזו מטבע משלה. נניח שייקרא "סופר יורו". כך תוכל כל מדינה להתנהל תחת משטר עצמי עם פיקוח ריבוני. נראה כי בטווח הקצר אין הדבר הזה פרקטי כלל.

התרחיש השני - שילוב פיסקאלי מלא אינו עומד על הפרק לא בשל המורכבות הכלכלית אלא בשל המורכבות התרבותית.
התרחיש השלישי-- Open Sesame כי פשוט אין ברירה! (כבר כתבנו!): כולם - אבל כולם - מבינים שהבחור הצועק ממרום על הצוק הוא רציני בכוונותיו ולכן כולם יטמנו ידם בכיסם ויעזרו. ההתגייסות הכללית  לא הפתיעה, כל הבנקים המרכזיים בעולם רצים לעזרת הבנקים באירופה, הדוד מסין, הדוד מיפן. כולם.
לסיכום מצבה של אירופה : היא זכתה לקבל את כדור ההרגעה. ככל שהיחסים בין ימי העליות לימי הירידה בשווקים גדלו כך היה ברור כי מתקרבת ההכרעה:  אירופה הולכת בדרכי הבנק המרכזי של אמריקה.
לאירופה עוד נכונים מבחנים רבים. לא די יהיה בהתערבות הממשלות והבנקים אלא בשינוי חברתי: תהליך חברתי-כלכלי  שהצלחתו אינה מובטחת . אירופה תידרש לעשות התאמות נדרשות בשכר הציבורי. משכורות הסקטור הציבורי הם מעוז הבזבזנות. קיצוצים רבים יהיו נדרשים ויהיה צורך בעידוד הסקטור העסקי. לא די לתת דמי כיס. נדרש לחנך את הילדים!
 כרגע קיים מצעד מדינות הקוראות לבנק המרכזי האירופאי לרכוש אגרות חוב אירופאיות. גרמניה והבנק המרכזי עצמו מתנגדים לכך. בבסיס התנגדות זו עומדת ההכרה שיש צורך בדיוק באותם תהליכי חינוך עליהם כתבנו. קיצוצים מחויבים במדיניות הממשלות והכרכ בעובדה כי רכישות אג"ח הם רק אמצעי. את המטרה יש להשיג תוך אימוץ מדיניות מוניטארית ופיסקאלית אחראית. גם אם זה כרוך בקיצוצים בשכר ובשרותי המדינה.
קיימת בעיה עקרונית והיא שניתנה לאירופה שליטה מלאה במדיניות המוניטארית מבלי יכולת שליטה במדיניות הפיסקאלית (לוטה קישור המסביר זאת).
לכל המדינות בגוש האירופי יש אינטרס ברור לחלץ את איטליה מהמשבר.  אין זמן לשאול שאלות ולכן הצלתה של איטליה וודאית. גם התערבות של הבנק המרכזי האירופי בחילוץ היא עובדה וודאית.

 ארצות הברית:
 כפי שכתבי באחד ממכתבי האחרונים, נראה מארה"ב רצף של נתונים חיוביים. נחווה שיפור כמעט בכל הפרמטרים . אל לנו להסתנוור מכך, היות ואין כל קשר בין הנתונים המתפרסמים ובין המצב הרעוע של הכלכלה. הם ימשיכו לפעול בדרך זו והעצבנות בכל הקשור לגרעון תימשך.
נכון לעכשיו, שווקי המניות נמצאים בתמחור חסר, כאשר הם מציגים תשואה נמוכה משווקי האג"ח. זה בהחלט מלמד על לחץ במערכות הפיננסיות: כאשר אין בעיות נזילות, הנטייה להשקיע בנכסים מסוכנים הולכת ומתגברת.
אנחנו, המנתחים את מצב השווקים מדי שעה, מעריכים כי כרגע השווקים יתאפיינו בעצבנות יתרה עם נטייה ל"מסכים ירוקים".

Let's talk about money :
תארו לכם שאתם מחזיקים בידכם שטר שמדי יום שווה פחות. נניח כי ביום ראשון שטר אחד הוא שווה-ערך לעשרה ככרות לחם. ביום השני השטר יהיה שווה- ערך לשמונה ככרות לחם וכך הלאה. לו הייתם מחזיקים בשטר כזה, כפי הנראה שכבר ביום הראשון הייתם ממירים אותו לעשה ככרות.
העניין הוא שקיים שטר כזה - ולא אחד. כל השטרות בעולם הם בעצם כאלה.
אם מתקיים מיתון בעולם, כיצד זה שחלק מהסחורות משייטות במחירים קרובים לשיא? איך נסביר מחיר חבית של נפט? אם יש מיתון, מדוע המחיר הזה אינו משקף מיתון? זה בדיוק שורש העניין: יש כאלה שמעדיפים להמיר את השטרות לסחורות. הביקוש למילוי המלאים הולך וגדל.
כאשר מתקיים חשש לערכו של המטבע זה יומר מיד לנכס. יש שיקנו חיטה, יש שימלאו את המחסנים בחביות נפט, יש שירכשו סוכר ויש מי שיקנו מניות. כאשר מחיר הריבית אפס. כאשר אין ביטחון באג"ח המונפקות ע"י מדינה, הרבה יותר בטוח לרכוש מניית Coca-Cola מאשר אג"ח איטלקיות.
כאן - ברור שכולם ישתו משקה מוגז. שם - לא ברור מי יפדה את הקופון =(ריבית). כל עוד נמשכת התמיכה, כל עוד הריבית נמוכה, כל עוד כולם מדפיסים עוד כסף - השטרות יומרו לסחורות, למניות, לחפצי אומנות ,לכל דבר שניתן לקנותו.
לעניין מחיר חבית הנפט: העולם בדרך לשיאים חדשים במחיר החבית בשל הסיבות שפורטו לעיל. לכך מתווספת מתיחות בנוגע לאירן.  מחיר היעד עומד על 150 $ לחבית ב- 2012.  סחורה נוספת שתתאפיין בפוטנציאל עלייה משמעותי הוא הגז הטבעי. גם כאן יש לצפות ל"ריצה" במחיר. אם ישתנה דבר בהערכות נדאג לעדכון.
כסף / זהב :
התרחיש בו יכולנו להימצא בקו מימוש חזק של מתכות הוא בהתפרקות גוש היורו ובהתחזקותו של הדולר. בתרחיש בו שני הבנקים המרכזיים – האירופאי והאמריקאי - מנהלים תכניות "רכישה כמותית" וממשיכים בסדרת הדפסות הכסף אנחנו נראה שיאים חדשים במחירי המתכות ,כפי שכתבתי אז והיום.
 גוש היורו לא יתפרק כרגע. שני הבנקים המרכזיים ימצאו את עצמם מממשיים עוד תכניות ועוד תכניות. לכן אנחנו צפויים לראות המשך התחזקות של מחירי המתכות והסחורות. לאורך ההיסטוריה, כאשר הדברים השתבשו בכלכלה, הם תמיד בחרו באפשרות הקלה: הדפסת כסף. כאשר הם מדפיסים כסף אנחנו חייבים להחזיק בנכסים: כסף, זהב, אורז וכיו"ב.
במהלך השנים מטבעות רבות נעלמו במחוזותינו. לירה? שקל ישן? שקל חדש ... ייתכן ועוד נהיה עדים לעשור שלם של התחזקות המתכות. העדיפות היא לכסף. מחירו היום  נמוך ב- 30% מהשיא הקודם.

 
Related ETFs : Ishares Silver ETF (SLV),  SPDR Gold (ETF),  Powershares DB SPDR Gold  (GLD), gaz, ung,  Newmont Mining (NEM),  Barrick Gold (ABX),  GoldCorp (GG
רן חובב
רן חובב אינו יועץ השקעות ,עוסק בניתוח טכני ומגמות כלכליות חובב רן עשוי להיות בעל עניין אישי בנכסים הפיננסים המוזכרים בסקירה זו. אין לראות בנכתב בה הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בגדר דעתו אישית בלבד ואין להיסמך עליה או להסיק כל מסקנה בגין נקיטת פעולות מסוימות ,אין להעתיק או לשכתב ללא הסכמת הכותב

יום חמישי, 3 בנובמבר 2011

HOVLETTERS משבר או משיח?

ברשותכם: כל הכתוב במכתבים שפרסמתי עד עתה קורה אחד לאחד, באופן לא מפתיע:

מה יבוא קודם: המשיח או המשבר?

נבקש להוליד היום מונח חדש: כלכלה אלסטית =(כלכלה מרוקאית...)

כלכלה אלסטית היא היכולת של הכלכלות להרחיב את עצמן ללא גידול ריאלי בתוצר. 

חשוב להבין כי קיים הבדל מהותי אם המשבר הכלכלי הוא בפירמה או במדינה.

הסיבה שהבנקאי של "מיקרוסופט" מחייך בכל בוקר למנהל הכספים של החברה היא לא בגלל הרעות או החברות, אלא בגלל כובד חשבון הבנק. אם מחר תיקלע "מיקרוסופט" למצוקה, טון הדיבור ישתנה. החיוכים יוחלפו בעורכי הדין וכל הרעות הפיננסית תישכח.
לחברה יש גבולות פיננסים מאוד ברורים. קוראים לזה קו אשראי !

מסקנה ראשונה: פירמות הם ברות חלוף, מדינות הן כמעט נצחיות. 

מתוך המסקנה הזו ניתן להסיק כי למדינה ניתן מרחב תמרון ויכולת גמישות רחבה מאוד, עד ניצול ואינוס נכסיה ותושביה לטובתה שלה כדי להינצל מטביעה וממפולת כלכלית.

נשאלות כאן כמה שאלות:
אך האם באמת כך הם פני הדברים, בהתייחס לחוב מדינה?
האם יש שוני בין חוב של פירמה לחוב של מדינה?
מה ההבדל בין פשיטת רגל של חברה לפשיטת רגל של מדינה ?
מה כדאי היום להחזיק: אג"ח של מדינות מקרטעות או מניות צומחות ?
אולי להחזיק חלק במטבעות פיזיות?
כמה כסף יכולה מדינה להדפיס?
והאם בכלל אנחנו נמצאים רגע לפני משבר?

מי שקרא את המכתבים הקודמים שלי יודע, כי בחודשים האחרונים בחרתי לכתוב כנגד המגמה הכללית. אכן, הקטנת סיכון, כפי שהצעתי כבר בתחילת השנה, הייתה מהלך חכם. החשיפה לשווקים זרים הסתברה כהחלטה נכונה. אך האם זה הרגע בו אין צריכים להחזיק מניות כלל?
האירועים האחרונים לא נותנים מנוח. חייב להיות היגיון צרוף ומובנה בכל סיטואציה. הבנת האירועים לעומק תוביל אותנו לקבלת החלטות נכונות ואפשר, בכל סיטואציה, להתנתק מה"דרמה" ולבחון את הנתונים ב- "C.T."כלכלי , (מונח מהרפואה).
בחיי חוויתי מספר אירועים בהם - בכל פעם שהבנתי מה קורה - פעלתי נכון .
כאשר הזהרתי ב- 2008 (עד כדי מעברים מדלת לדלת!) האזהרה הייתה חדה וברורה. החוב היה של הפירמות. אזהרה זו התבררה כנכונה ומדויקת.
אך עתה, חברים, הקלפים שעל השולחן שונים:




אגב מהי החלטה נכונה?
נניח שהגעתם לסוף הכביש, ממנו והלאה יש מפל-מים גבוה מאד. אם אבקש מכם לקפוץ אל המים יש להניח כי מרביתכם לא תענו לבקשתי ותסבבו על עקבותיכם.

רגע: אולי בכל זאת אצליח לשכנע אתכם לקפוץ למפל...  חיה ענקית רודפת אתכם ואין -פשוט אין - לאן לברוח. יש גם סיפור מעשה דומה, על אדם שהיה בדיוק במצוקה שכזו שהציל את עצמו בקפיצה. כולם יקפצו! זו תהיה החלטה נכונה בכפוף לאילוצים. כל זאת  בהנחה כי אין אנו יכולים לשנות מציאות, אך יכולים לשלוט בגורלנו.

זה בדיוק מה שחזינו כי יקרה למנהיגי אירופה וזה בדיוק מה שאכן קורה!!
החרדה ממשבר בגוש היורו הייתה גורמת לעליית מקורות המימון ומשם הדרך לכאוס, אובדן שלטון, רחובות הומי אדם, תנועות קיצוניות...
המנהיגים בחרו, בלית ברירה, לקפוץ לנהר - כי מפלצת המימון רדפה אחריהם.

צללתי לספרי ההיסטוריה לחפש קווים מקבילים. אני מבין יותר ויותר שכל מי שצועק היום צועק מ"תוך הפוזיציה". פחות ופחות קולות הגיוניים נשמעים.
מתוך העובדה הזו ומהמחשבה שאירועים חוזרים על עצמם בסיטואציות דומות. בעקבות למידה אישית, העמקת הניסיון והיכולת לכתוב במצפון נקי לאחר מכן, הגעתי למסקנות מרחיקות לכת:
אפשר לחזות אירועים כי אין כאן באמת שוק חופשי. כל התיאוריות הכלכליות שלמדתי אינן אלא לצורך קבלת ציון בבחינת הגמר באוניברסיטה. כל קשר בינן לבין המציאות הוא מנותק לחלוטין.
המונח "כלכלה אלסטית", שבו פתחתי את המאמר, משמעותו כי מדינות יכולות למתוח את הגבולות המוניטאריים והפיסקאליים כמעט כמה שתרצנה. כל מה שלא נברא על ידי הטבע אלא על ידי המין האנושי אין לו גבול: כאשר חוזר לאדם צ'ק, אף אחד לא ישמח לקבל ממנו המחאות. כאשר למדינה יורד דירוג האשראי והבנק המרכזי ממשיך ורוכש אג"ח - ממש מקים "מזבלת חירייה" של אג"ח - מה ערכו של  דירוג אשראי? אין לו כל משמעות!

הממשלות זקוקות למנגנון יחצנות חזק, כדי שהצבור יאמין שמה שהן עושות הוא נכון .
סיפור יוון ממחיש מעל לכל: הפוליטיקאים יודעים שיוון היא עלוקה כלכלית חברתית, אחת מאבני הנגף של אירופה. אולי, בעולם שונה, מישהו היה שולח אותם לכוכב אחר. אך הידיעה כי משבר, בעיתוי הנוכחי, יעלה בריבית-דריבית למגייסי ההון באירופה כולה היא זו שמביאה לטיפול ביוון כפי שטופלה.

מה עדיף: למתוח את הכלכלה במונחי סיוע? או לעשות מה שהיו רוצים לעשות ולשלוח את
היוונים לקבץ נדבות במקומות אחרים? יש כאן מאזן אימה וכאשר יש מאזן שכזה צריך לשים לב היכן נמצאים המפסידים הכי כבדים. הם אינם היוונים אלא אירופה כולה, שחייבת לדחוף את האצבע בסכר היווני. זה לא אומר שלא יבואו חשבון עם היוונים. אך לא כרגע.

"הכלכלה האלסטית" מאפשרת דחייה במועד פריצת המשבר, תוך כדי מתיחת גבולות הכלכלה והגדלת בסיס הכסף.

איך מוציאים את האוויר לשוכני האוהלים?
איך בדיוק משווקים את המוחים כמפונקים ?
התשובה: עלייה במחירי נכסי הציבור. שימו לב למעשה שהיה בארגנטינה.






המשבר יגיע לפני המשיח, אך אם אפשר לדחות אותו בעבור שבב תקווה, למה לא?
אין משמעות אם המשבר יקרה  בעבור 15 טריליון או 20 טריליון. אין שום משמעות לסכום המדויק. לכן אנו  צפויים לראות את הכלכלות ממשיכות ונמתחות. הסיכון ימשיך ויעלה איתן. אזרחי העולם יעדיפו את שוק המניות על פני כל שוק אחר. רמת הסיכון תמשיך ותעלה ואתו מחירי המתכות והסחורות. טיפשי יהיה לנסות לתזמן תהליך שכזה. לא ניתוח טכני, לא קלפי טארוט, גם לא כדור בדולח יביאו לניחוש נכון. "כל מספר זוכה": מחודשים ועד שנים. אנחנו מחויבים להיות צמודים לנתונים ולעקוב בדריכות אחר ההתפתחויות.
זהו זה, מר ברננקי. הצלחת! עוד ועוד תכנית תמרוץ. עכשיו כולם ימתחו וימתחו והציבור ישכח שמקור הרע הוא התנהלות חסרת אחראיות של הבנקים. ההפך הוא הנכון: עתה יוכלו לשפוך כסף בריבית זולה ועם רוח גבית של מדינה.

סוכנויות דירוג האשראי מיהרו והעניקו דירוג אשראי גבוה ביותר לגוש היורו. נו, באמת?
בדיוק כמו מחזה כתוב מראש. אפילו ראש ממשלת יפן יצא מגדרו: לדבריו חשוב ביותר לדאוג שהמשבר לא יעבור למדינות אסיה ולכלכלה הגלובלית. זוכרים את מגיפת "שפעת החזירים"? כך בדיוק תגדילו את הגרעון, תשעבדו את עתידכם ועתיד ילדיכם. העיקר שלא תעשו מה שבאמת צריך לעשות: אל תעלו מיסים. אל תקצצו. אל תבנו יעדי גרעון אגרסיביים. העיקר שלא יגיע גם אלינו! שלא יגיע אלינו גם במחיר של מה שהיה באמת צריך לעשות: העלאת מיסים, קיצוצים ויעדי תקציב. אפשר לחשוב שכלכלת יפן היא החסונה בעולם...כלכלת יפן דומה למה שקרוי מלכ"ר (מוסד ללא כוונת רווח) עושים מחזור אך לא מרוויחים דבר.

ומילה למר פנפנדריאו ראש ממשלת יוון, בחייך מישהו מאמין לך? במקום לרוץ לכותל

ולהטמין פתק של תודה. על מי אתה עושה שרירים? אנחנו לא מפחדים.

כך יכול לסיים עם את קיומו, אי קבלת הסיוע תהפוך כל יווני למצורע אירופאי, לא יהיה מקום שבו תדרוך כל רגלו שלא יגדפו שלא יסכלו , לא תוכל יוון לגייס עשירית הדרכמה,
נו באמת תוריד את הראש תגיד תודה ולך לעשות מה שצריך לעשות .

אנחנו חייבים להיות מנותקים מכל הדרמות, לבחון את האירועים ולהבין שאין כאן מקום ליד המקרה. הכל כתוב. מובן כי מי שיושב בקהל יילחץ. זה שכתב את ההצגה יודע מה סופה!

נכון לעתה אין שינוי בהערכות של החודשים האחרונים: עצבנות ו"מסכים ירוקים".

השבוע לאחר הרצאה באוניברסיטה קרא לי מישהו: "מר כסף, תגיד, מה ההערכה עכשיו?"
אמרתי לו: "אם שמי הוא "מר כסף" שם משפחתי הינו "קנייה חזקה"

גם כאן אין שינוי: מחירי המתכות והסחורות, בתנאים הקיימים, ימשיכו ויפגשו שיאים חדשים.

כמה שאני אוהב את המקצוע שלי !

רן חובב
רן חובב אינו יועץ השקעות ,עוסק בניתוח טכני ומגמות כלכליות חובב רן עשוי להיות בעל עניין אישי בנכסים הפיננסים המוזכרים בסקירה זו. אין לראות בנכתב בה הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בגדר דעתו אישית בלבד ואין להיסמך עליה או להסיק כל מסקנה בגין נקיטת פעולות מסוימות ,אין להעתיק או לשכתב ללא הסכמת הכותב

יום שלישי, 27 בספטמבר 2011

HOVAVLETTERS בנקאות פיזית

בנקאות פיזית:

כאשר התחלתי לעסוק בתחום בו אני עוסק עתה – הפרישה, עלתה תמיד אותה שאלה: "אמור בבקשה, מה הוא בדיוק המקצוע
שלך?" עניתי בנחרצות: "אני יועץ פרישה!"  ואז: "טוב, תגיד מה זה, איפה בדיוק לומדים את זה?"
היה זה מוזר, לפני יותר מעשור שנים, להבין מהו בדיוק המקצוע שלי. לי זה לא היה חשוב כלל. אני ידעתי במפורש שזה מה שאני רוצה
לעשות. היום אושר וחדווה ממלאים אותי. זה יותר ממה שחלמתי לעשות וזה רק גדל, הולך ומתפתח. אם זה נקרא להיות חלוץ - אז
הייתי חלוץ בלי מגפיים, חמוש בחזון, אמונה ואהבה לאנשים.
היום אני עומד לשתף אתכם במונח חדש אותו אני רוצה להשיק: אקרא לזה "בנקאות פיזית".  נניח שהייתי מבקש אתכם לחבק את
הפק"מ. אפשר? אבל נאמר כי יש בביתכם שולחן עץ עתיק. האם תוכלו לחבק אותו? כן אם תרצו. ייתכן ומישהו יבקש לשלוח אתכם
לאשפוז יום, כדי לאבחן מהי הבעיה... אך זה כבר משהו אחר. אם ארצה לחבק שולחן -אוכל.
נסכם, אם כך: הפק"מ הוא "בנקאות ווירטואלית", השולחן הוא "הבנקאות הפיזית".
יש בוודאי כמה מכם שכבר יודעים "על מה הבחור רוצה לכתוב". כן, אתם צודקים. זה כמה שנים שאני חוזר, אומר, כותב ומדגיש כי
ראוי שחלק מההון יהיה מושקע בנכס פיזי. לא - אני לא מתכוון לנדל"ן. ממש לא! הבועה כאשר היא קיימת, ממש אינה נבדלת מבועת
שוק המניות כאשר זו קיימת.  הסיכון כאן דומה. אולי התחושה שונה - אך הסיכון דומה!
סיפור קטן: בשנים האחרונות אני מטפל בדור השני: בילדים של הפורשים "שלי". הם  שואלים: "אמור בבקשה, רן, האם לעשות כפי
שעשו ההורים שלי?" בדרך כלל אני מספר את אותו הסיפור על הכנרת ואותו דייג טברייני שהיה חי לפרנסתו מדגת הכנרת. את בנו הוא
ייעד, מגיל צעיר, להמשיך את מלאכתו. ההבדל בין האב ובין הבן היה שכאשר האבא היה שולח את הרשת, הוא היה מוציא עשרות
דגים... והיום הדיג בכינרת אסור!.
המסקנה: אי אפשר ללמוד תמיד מהעבר על הצפוי בעתיד. התשובה שלי אליהם, דור הבנים, היא: "תחסכו אבל אל תסמכו!! חשבו
קצת אחרת: חיסכון יכול להיות משהו פיזי משהו שרק אתה יודע היכן הוא נמצא. "בנקאות פיזית" היא נכונה לכל גיל. האם אדם צעיר,
בן 65, שרוכש רכב לא יעשה ביטוח מפאת גילו?"
אז הבה ונדבר על חיסכון פיזי:
מי שמכיר את המכתבים שלי יודע. כן, כן. אני חסיד המתכת הכסופה = כסף. הגעתי אפילו למסקנה כי אחת הסיבות שמחיר הכסף
נמוך ממחיר הזהב נובע –פשוט- מ"אפליית צבע". הסיבות העיקריות לעליה במחיר המתכת פורטו במכתב מיום 18/7/2011 ועוד
קודם למכתב זה. פרטתי את הסיבות שיביאו לעלייה של המתכת. ככל שאני מעמיק ללמוד ועוקב אחר ההתפתחות השווקים מידי שעה,
רק מתחזקת בי הערכה כי הכתוב במכתבים יקרה.
כאשר התחלתי להשתמש במונח "בנקאות פיזית" היו ששאלו: "רן, אמור בבקשה, אם אני יכול להיחשף למתכות היקרות דרך תעודות
סל כמו SLV, PSLV ועוד רבות, מדוע לשים "מתחת לבלטה" כמה מטבעות?"
זהו בדיוק תוכן המכתב שלי היום. על זה הנני מבקש להרחיב ולהסביר: מהי בעצם "תעודת-סל"?:
"תעודת-סל" היא התחייבות. התחייבות למעקב אחר מחיר נכס-בסיס כלשהו. נניח ששני חברים מעריכים כי מחיר היין מסוג "שרדונה"
יעלה במאות אחוזים והם מחפשים להפיק רווח אישי מעלייה זו. ,



האחד מחליט לרכוש תעודת-סל על מחיר בקבוק יין שרדונה. האיש ניגש לבנק ורוכש מכספו תעודה -  נייר המבטיח לו כי יעקוב אחר
מחיר בקבוק היין. האחר הולך לחנות המשקאות הקרובה ורוכש את בקבוק היין. עכשיו נניח כי כל מקורות השתייה האלכוהולית בעולם
אזלו... וכך, בידי האחד נותרת תעודת-סל על מחיר השרדונה ובידי האחר בקבוק פיזי.
האם הראשון, זה שרכש את תעודת-הסל, יוכל למזוג אותה לכוס ולשתות? או אולי זה השני, שרכש את הבקבוק? הוא יוכל למזוג
במקרה שכזה ולשתות לרוויה.
אני מניח שכאן התשובה ברורה למדי. זה שרכש את הבקבוק הפיזי ירוויח מהעלייה במחירים ובמקרה הצורך יוכל להשתמש בו לרוויה.
זאת בדיוק הסיבה מדוע יש צורך בבנקאות פיזית.
ניתן בהחלט לקבל חשיפה ראויה דרך תעודות-הסל, אולם אין זה מובטח כי הן תוכלנה - בכל מצב – להחזיר את עלות נכס הבסיס.
חשבו נא רגע: שני המשקיעים היו נהנים מעליית מחיר הבקבוק. האחד היה מפיק רווח מתעודת-הסל והשני היה מפיק רווח מעליית
מחיר הבקבוק שקנה. אך מה יקרה ברגע שמישהו מהם ירצה לעשות שימוש בנכס?
מסקנה: האחזקה הפיזית בנכס יכולה לשמש כהשקעה אך לעיתים גם כביטוח. הנה נולד לו המונח "בנקאות פיזית"!  מזל טוב!
זה בדיוק העניין: נניח שברשותי כסף פנוי. אני יכול לרכוש רכב חדש: עלות הרכב כ- 120,000 ₪. ועלות הביטוח המקיף כ- 6000 ש"ח,
אז רגע: אם יש ברשותי את אותו הסכום ובמקום רכב חדש אבחר לרכוש תעודת-סל כמו ה- SLV  למשל. (הרכישה חייבת להתרחש
לאחר שלמדתי, העמקתי והגעתי למסקנה כי מחיר המתכת יעלה עוד במאות אחוזים ואולי אף יותר מכך!) אז אם נניח אחליט לרכוש,
אקנה את התעודה ב- 110,000 ₪ ומטבעות כסף ב- 10,000 ₪. יש בכך היגיון רב. זכרו את סיפור השרדונה ושני החברים...
הסיבות לעליית מחיר הכסף רבות ומגוונות, החל מהביקוש ההולך והגובר לתעשייה ועד למתכת המחליפה מטבע. להערכתי, אנחנו
נמשיך לראות את המטבעות הולכים ונחלשים ואת המניות והמתכות הולכים ועולים.הירידה האחרונה היא מניפולציה ,
ניסיון שיהפוך כושל לשלוט במחיר האונקייה.
חישבו רגע על אמריקאי שמחזיק בדולרים שערכם בעולם יורד מידי יום. אז אכן, זה אולי טוב לייצוא וגם זה בעירבון מוגבל - אך זה רע
מאוד למי שמחזיק בדולר ובונה על כוח הקנייה שלו. אז מה עושה אותו אמריקאי, בשלב בו אנו נמצאים עם הדולר, כאשר הריבית =
אפס והנדל"ן מפחיד? הוא הולך ורוכש מניות. הביקוש ההולך וגובר לנכסים שמספקים הגנה מפני שחיקה ילך ויעלה ולכן השווקים
צפויים להמשיך ולעלות. לא בגלל שהמצב הכלכלי הולך ומשתפר אלא פשוט בגלל הביקוש למניות. יש שיקנו מניות, יש מי שיקנו סחורות
ומתכות ויש מי שיבחרו לרכוש את הנכס פיזית.
החדשות האחרונות מדוח התעסוקה הם טובות לשוק ,הן מתאימות בדיוק למה שכתבנו במכתב הקודם. הירידות היו בגדר "צלצול בית
הספר" לברננקי. הן מהוות לחץ מכיוון המשקיעים לתוכנית רכישה QE3 חדשה. החדשות משחקות לידיו של ברננקי,  כדי להפעיל
תכנית רכישה חדשה כבר החודש. לא נותרה ברירה.
צריך לזכור כי קצב הרווחיות של החברות אינו חייב להיות תואם לקצב התכווצות הכלכלה לפחות בטווח הרבעונים הקרובים.
כבר כתבתי כי עולם המשקיעים נחלק לשניים: אלה שיש להם זיכרון לטווח קצר ואלה שאין להם בכלל... העלייה בשווקים  טובה גם
לשיכורים בהנהגה. היא יוצרת תחושה של "משהו טוב קורה". השווקים יכולים להמשיך ולפטס מעלה והציבור עוד יישכח
על רקע מה הם עולים.
אם כבר החלטנו אז מה כדאי לרכוש? היות ומי שעושה זאת אינו מוגדר בעיני כ"אספן מטבעות" אלא כמי שמעוניין להחזיק פיזית
במתכת, אין טעם להיסחף ולרכוש מטבעות עתיקות. אין טעם במטבעות אספנות. מטבעות מסוג 9999 הינם מטבעות בהם אחוז
הכסף הוא גבוה ביותר ובעצם לא מדובר במטבע אלא באונקיית כסף. מטבעות מסוג 999 נחשבות גם כן כרכישת אונקיה
דוגמא למטבע 9999 http://www.ebay.com/sch/i.html?_from=R40&_trksid=p5197.m570.l1313&_nkw=silver+9999&_sacat=See-All-Categories
הנה מספר חנויות אותן בחרתי באופן אקראי. כל אחד יחשוב ויעשה כרצונו :
http://www.apmex.com/
http://www.midasresources.com/store/store.php?ref=62&promo=specialOffer
האחזקה בנכס

יום שבת, 27 באוגוסט 2011

HOVAVLETTERS לה לה לנד -התייחסות לנאום ברננקי

זהו זה! עכשיו אני בטוח: יהודים מנהלים את העולם!!  כל מי שהקשיב היטב למר פישר בנאומו בג'קסון הול, לא היה צריך באמת להקשיב לנאום ברננקי.
מודה ועוזב ירוחם: בחיים לא נכחתי במשחק כדורגל. ישנם גברים שלפני כל משחק כדורגל, כמו בטכס דתי, מכינים גרעינים, פיצוחים, שתייה. אוהדים של ממש. אבל אני - יש בי אותה התרגשות לפני כל נאום כלכלי חשוב. כן! יהודים מנהלים את העולם! כאשר זה מצליח מקנאים בנו. כאשר זה נכשל קוראים לזה אנטישמיות... לך תבין.
אז מה אמר פישברננקי?
אולי בעצם, בחיבור המילים שיצרתי הוא לא אמר דבר, פיש...  הנה העולם בעיני מר ברננקי :
"Expectations for Inflation are stable"
"הציפיות לאינפלציה יציבות". טוב, לבטח הוא לא משלם על הדלק למכונית שלו. רגע, מר ברננקי:  לא שמעת שמחיר החזיר עלה ב- 30% ? אה רגע, אתה יהודי?... אז בטח שהאינפלציה יציבה. יציבה בעולם. כן, כן. עכשיו אני ממש מבין.
בעולם של ברננקי קיימת צמיחה. ,נו... שוב קראת את "הארי פוטר"? מר ברננקי, האם ידוע לך שבתקופות שבהן צרכנים מרגישים מפוחדים הנטייה השולית שלהם לצרוך הולכת ופוחתת והנטייה השולית שלהם לחסוך הולכת ועולה?
שמע, מר ברננקי: לא חשוב איך תקרא לזה" "תכנית רכישה"  QE3 ,VV7 ,007:  אתה בדרך לעוד תכנית.
במהלך השיחה שלו בג'קסון הול התקשרו אלי חברים טובים לשאול את דעתי. אמרתי: "רובי (חבר שלי) השוק יעלה".
איך יעלה? השווקים יורדים עכשיו כמעט ב- 2% .אמרתי: "יעלה!". ברננקי אמר להם בדיוק מה שהם רצו לשמוע. קוראים לזה "פרשנות פתוחה":  אני את שלי אמרתי. אתם תבינו מה שאתם רוצים... והסוחרים הבינו
הייתי מכנה את האירוע ביום שישי אפילו בשם "סחיטה פיננסית" (ברוח הדברים היום...) ברננקי: שמענו. אנחנו מחכים. אז איך שלא תקרא לזה - אתה בדרך לשם.
יש לי חזון: בעשור הקרוב צפויות המון תכניות רכישה במיני שמות. רק שהפעם העיתוי יהיה שונה. זה יבוא פתאום ללא כל הודעה מוקדמת . זה בדיוק מה שהסוחרים "הריחו". הם פשוט יחכו עוד לכמה נתונים גבוליים ואז יהיה מופע הזיקוקים (QE3). ככה זה: בעיני הסוחרים יש נשק בארסנל  של ברננקי. איזה נשק? זה לא מעניין אם יפעל מיד או אחר כך. ממש לא משנה במה יבחר להשתמש.
שוק המניות עשוי להגיב באופן חיובי. המשקיעים יודעים כי לא תהא בעיית נזילות והם מחפשים מניות לקנייה ולהשקעה.
כתבנו  גם על זה בעבר, כנראה שכתבנו נכון.
מר ברננקי: ברשותך, יש לי גם הצעת ייעול: אתה יכול ליצור הבדל בין מופע זיקוקים אחד QE2 למופע זיקוקים חדש QE3. במקום לקנות בחזרה אגרות חוב, פשוט תחליף אג"ח קצר באג"ח ארוך. נניח תציע לקנות אג"ח לשלוש שנים ולמכור אג"ח ל- 10 שנים. אחרינו המבול...כך גם תוכל להפחית עוד יותר את הריבית המשולמת לבנקים. העצה הזו שלי בחינם! בפעם הבאה אשלח invoice ותשלם לי במטבע כסף בבקשה...
אגב, QE3 כבר כאן. האחזקות של הקרנות באג"ח של הבנק המרכזי נמצאות בקו התחתון ולכן זה יחייב את הבנק המרכזי בתוכנית רכישה נוספת.
ועוד עצה אחת: אתה יודע, בישראל יש מין פטנט כזה: כאשר עירייה נקלעת למצוקה והניהול שלה כושל מחליפים ראש-עיר וממנים "וועדה קרואה". עשו כך גם אתם: הורידו קצת מה"אגו" שלכם, בבקשה. שבו יחד, כל מנהיגי העולם, כתבו תכנית עבודה. תנו לעולם תקווה!
אחת הסיבות שלא המשכתי בקריירה אקדמאית, הייתה כי יש לי את המקצוע הכי טוב בעולם. בנוסף, כבר מזמן הבנתי שהתיאוריות הכלכליות האקדמיות לא עודכנו עשרות שנים ואף יותר מכך. מנהיגי הכלכלה העולמית: יש לכם הזדמנות פז לכתוב את המאקרו והמיקרו – כלכלה מחדש.
קטונתי מלהציע, אך יש לי כמה רעיונות...
אז ברננקי :סומכים עליך.... ומחכים. אנחנו נדאג להזכיר לך מדי פעם, במסכים אדומים ואז ירוקים (שהבטחת!) כי אתה תעשה מה שאתה שהבטחת לעשות.
כפי שסקרנו במכתבים הקודמים, אין שינוי בהערכות המצב. ישנן מספיק סיבות טובות מדוע הכסף יזרום לשווקים. זהירות נדרשת, אוזן כרויה מחויבת -  אבל זה מה שאנחנו אוהבים לעשות.
שבוע טוב.


רן חובב
רן חובב אינו יועץ השקעות ,עוסק בניתוח טכני ומגמות כלכליות חובב רן עשוי להיות בעל עניין אישי בנכסים הפיננסים המוזכרים בסקירה זו. אין לראות בנכתב בה הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בגדר דעתו אישית בלבד ואין להיסמך עליה או להסיק כל מסקנה בגין נקיטת פעולות מסוימות  ,אין להעתיק או לשכתב ללא הסכמת הכותב

יום שבת, 13 באוגוסט 2011

יויו בורסה HOVAVLETTERS

יויו בורסה

קוראים יקרים שלום:
דווקא עכשיו, כאשר התותחים רועמים, דווקא עכשיו אני מבקש לנסות להסביר במילים פשוטות מה קורה ומה צפוי לנו:
מי שהתמיד לקרוא את הכתוב במכתבים  שלי, יודע כי מרבית הדברים שכתבתי, שבתחילה נראו כמוצא פי נביא-זעם מקבלים היום משנה תוקף.
לעיתים נדמה לי שישנם פרשנים המחכים לימים מסוימים כדי לכתוב את דעתם...
שער בנפשך שיש לך שתי כתבות מוכנות במגרה: האחת למקרה שהשוק יעלה והשנייה למקרה שירד. יום לאחר רעד ופחד בשווקים פתח בבקשה את "מגירת הפחדים" והוצא את הכתבה. איש לא יזכור את העיתוי. כולם יזכרו שפרסמת - ואז הנה יצאת גדול!... כמובן שהכתבה ההפוכה מוכנה לכל מקרה... זאת לא חכמה. החכמה היא לכתוב בעקביות את דעתך, לפרסם אותה כדי שכולם יוכלו לקרוא ולראות בהיבט של שנים אחורה: האם צדק האיש?
זה מזכיר לי סיפור אישי: כאשר אשתי היקרה הייתה בהריון הראשון, החל מהחודש השישי היו לה צירי לידה. כמו בתרגולת של יחידה מובחרת הייתי מוכן לכל אזעקה. מכה אחת מידה הענוגה של אשתי - ואנחנו בסוזוקי האדומה (זו שכמעט התפרקה ...) פעם שאלתי את הרופא: "דוקטור, מתי?" והוא ענה: "בסוף זה יקרה!" יצא חכם הדוקטור... בסוף זה באמת קרה – והילד הוא כבר בן 11 שנים!
את דעתי על השווקים והכלכלה כתבתי עד עתה ללא התייחסות ליום כזה או אחר. גם עכשיו אעשה זאת, בדיוק כך.
אדם שמבחין בעשן לא באמת יודע מה גודל השריפה...
ארצות הברית של אמריקה:
הורדת דירוג האשראי של ארה" מ- AAA ל- AA+ הייתה תסריט ידוע מראש. זאת לאחר הטראומה של 2008, בה הוכח כי אין כל צורך בחוות דעתן של חברות דירוג האשראי.  הדירוג שאותו הן מעניקות, תמורת מיליוני דולרים, אינו שווה יותר מהדירוג של הקוראת בקפה ובקלפים. חוות דעתן שווה כערך קליפת השום.
בעיקר הייתה זו חב' Standard & Poor או  S&P, זו שנתנה דירוג AAA לכל האג"חים מתוצרת "הפעלול הפיננסי" Sub-Prime.  S&P הם אבי אבות הגירעון, הם אלה שנתנו דירוג אשראי ל"ליהמן ברדרס" ערב המשבר, דירוג של AAA עכשיו - הפלא ופלא - הם עכשיו אנשי בשורה. ראוי שאת המפתחות שבידם יחזירו וימצאו לעצמם משהו אחר לפרנסתם.
אז מה בכל זאת ההשפעה של הורדת דירוג אשראי שכזו וכמה היא יכולה באמת לייצר לחץ בשווקים? ומהו בכלל דירוג אשראי?:
 דירוג אשראי נותן סימן הערכה על כושר יכולת ההחזר של מי שהנפיק אג"ח ,הדירוג הגבוהה AAA  מבשר למלווים כי קיים סיכוי וודאי של החזר מלא של החוב. חשוב לציין כי אין פה כל ערבות או ביטחון של ממש, שהרי לפני ההורדה ארצות הברית  הנפיקה אג"ח ברמת הביטחון הגבוהה וגם עתה היא מגייסת כספים באותם התנאים. הורדת הדירוג דומה ל"מחאת האוהלים": נכון לעכשיו הם רק סימן לבאות. אם לא יעשה דבר התסריטים שיתפתחו לא יהיו נעימים.
ישנן פנים רבות למשמעות של חוסר יכולת פירעון, כמו העדר יכולת של המדינה לספק שירותים בסיסיים: ביטחון, חינוך, סיעוד ועוד קיצוצים בתקציבים.
אך מה בין זה לבין השווקים? כתבתי בעבר כי לשוק ההון יש נשמה משלו. אלו הם בדיוק הרגעים שיש למילים הללו שכתבתי משנה תוקף. שוק ההון הוא ייצור אנטיפתי ואינטרסנטי. שם ב"מקדש הממון" אין כל חשיבות לערכי אנוש, כל עוד אינם מפריעים  לפעילות הכלכלית.
כמה דוגמאות פשוטות:  ישנם סכסוכים ומשברים הומניטריים כבירים בעולם, כשהסכסוך במזרח התיכון מעל כולם. זה הרי לא סוד שכאן, בסביבתנו, ישנם הרבה יותר אינטרסים כלכליים מאשר באפריקה. גם השחיטה בסוריה, שמבצע אסאד באזרחיו שלו, היא דוגמא בולטת לכך.
כאשר אדם (או שוק!) סובל מ"פוסט-טראומה" כל ציוץ בכיוון מעלה בו זיכרונות לא נעימים. זה בדיוק מה שראינו בשבוע שעבר. זיכרונות שנת 2008 עלו בראשם של המשקיעים והם שלחו את השווקים לירידה החדה ביותר מאז שנת 1965.
אני סוקר את השווקים כבר קרוב ל- 20 שנה. הבעתי את דעתי האישית וכבר כתבתי על כך רבות כי בשוק האג"ח האמריקאי מתקיימת בועה. הבעיה העיקרית היא מדיניות הבנק המרכזי האמריקאי ששומר ריבית אפס %. זו היא אחת הדרכים לפזר כסף, ליצור תחושה של עושר מלאכותי וזמינות של הכסף. הם לא יכולים לשלוט לאן ילך הכסף. הפרדוקס הוא שדווקא עכשיו, לאחר הצהרת נגיד הבנק המרכזי כי הוא מתיר את הריבית נמוכה לתקופה ארוכה, דווקא עכשיו יש סיכוי שהכסף יזרום לסחורות למניות. נוצר מצב שבו הבנקים המרכזיים חייבים לרכוש אג"ח אמריקאי. מצב של העדר קונים או מכירת חיסול אג"ח האמריקאי יביאו לעליות התשואות (=עליה במחיר גיוס ההון לכל המדינות). אז ראו כיצד - נכון לעכשיו - מסתדרים הקלפים: המדינות תרכושנה אג"ח. המשקיעים ירכשו מניות וסחורות. לא יאמן? תרחיש זה עתיד להתפתח כפי הנראה.
יתרה מכך: מר ברננקי אוחז בידו עוד מטה קסמים: QE3: תכנית רכישה נוספת. כבר כתבתי: הוא רץ לשם בצעדי ענק. אין כבר מה להפסיד! בקרוב, ממש בקרוב, אנחנו נשמע על עוד "הקלה כמותית" ולאחר מכן עוד ועוד... תיפתח "מלחמת עולם" בין הבנקים המרכזיים לבין חברות דירוג האשראי והם יעשו הכול, עד קצה גבול יכולתם, להוכיח שהם יכולים לעצור את הסחף.
אין זה מן החכמה לנסות ולחשב כמה זמן יארך עד להופעת תרחיש כזה. יש לקרוא את השווקים בכל בוקר מחדש.
אירופה:
עתה כבר ברור כי הגוש האירופי איבד את עצמו לדעת. זה רק עניין של זמן עד שמדינות כמו יוון, איטליה, ספרד יאלצו לעזוב את הגוש. לא כרגע, מדובר בתהליך של תקווה והתפכחות. בסופו של דבר, קיים פתרון כל כך פשוט לבעיית הגוש: היה ניתן להותיר את המדינות בגוש אירופאי אחד אך עם יחסי מטבעות שונים. יורו בגרמניה לא שווה ערך ליורו ביוון. מערכת מוניטארית עצמאית למדינות שונות, בהתאם למעמדן הכלכלי. כך ניתן היה להמשיך לאפשר לגוש להתקיים, תוך כדי עצמאות כלכלית של כל מדינה בפני עצמה,
היום גרמניה חייבת לעזור ליוון, שהרי אם לא תעשה כך, מי שירגיש את הכאב בכיסו הם קודם כל הגרמנים. אם רק יאמצו את הרעיון ככתוב לעיל זה תפטרנה כל הבעיות ויינתן לכל מדינה חופש כלכלי ובחירה מרצון ולא מהכרח להכניס את היד לכיס. 
הניסיון הוכיח כי רמת האינטליגנציה של הפוליטיקאים והבנתם בכלכלה ירודה כל כך. הם מעדיפים להיות בחופשה מאשר להתעסק בענייני הכלכלה...
אירופה תציג בקרוב תכניות קיצוצים נרחבות, תכניות שתבשרנה תקוות בטווח הקצר ואולי אף הבינוני אך הן לא תפתורנה את הבעיות הכלכליות והחברתיות בטווח הארוך יותר. גם פה הבנקים המרכזיים יהפכו פעילים יותר ויותר בשווקים, ע"י רכישות אגרות חוב. זאת כדי למתן את קצב עליית התשואות ו"לשדר שליטה במצב". ההתערבות זו יכולה להתקיים גם מספר שנים,
להערכתי, אנחנו נראה את מחירי המתכות והסחורות ממשיכים לעלות. אין זה אומר שלא יהיו תיקונים בדרך, אך הכיוון הכללי יהיה מעלה. נכון לעתה יזרום הכסף לשוק המניות. המשקיעים יעקבו בדריכות אחר ההתפתחויות הפוליטיות והכלכליות. מטבעות  כמו הין היפני, הפרנק השוויצרי ימשיכו  להתחזק. 
חובה להמשיך ולעקוב אחר ההתפתחויות בכל רגע מחדש.

 עניין אישי:
השבוע נפרדתי מאדם יקר: דוד פורת. הוא היה מהאנשים שהביטוי "מלח הארץ" קטן מלתאר אותו.  איש עשוי לתלפיות, אדם משכמו ומעלה, לב גדול, מלא חמלה ואהבה. ידו מושטת לסייע בכל עת ולכל דבר. גיבור עם לב אדם.  דמותו לעולם תלווה אותי כמושא לדוגמא בעבורי. יהי זכרו ברוך.

רן חובב
רן חובב אינו יועץ השקעות ,עוסק בניתוח טכני ומגמות כלכליות חובב רן עשוי להיות בעל עניין אישי בנכסים הפיננסים המוזכרים בסקירה זו. אין לראות בנכתב בה הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בגדר דעתו אישית בלבד ואין להיסמך עליה או להסיק כל מסקנה בגין נקיטת פעולות מסוימות  ,אין להעתיק
http://ranhovav.blogspot.com/
 

יום שני, 18 ביולי 2011

HOVAVLETTERS דירה או אונקיה?


סיפור אישי
בנעוריי התוודעתי לאיש אשר לימים נחשב אשף פיננסים. למזלי האיש חיבב אותי. לאחר בקשות רבות ונשנות החליט ללמד אותי כיצד משקיעים מהו הסוד.
הדבר הראשון שעשה - ואני זוכר זאת כאילו היה זה יום אתמול -  היה לזרוק על השולחן שלי עיתון של הבורסה. בשעתו היה עיתון כזה, שריכז את כל נתוני החברות.  הוא אמר
מילה אחת: "תלמד" שאלתי: "בסדר, מה לקנות? מה לקנות?"  והוא ענה: "איפה אתה ואיפה מה לקנות. קודם תלמד, תבין, תחקור, תעבור מחברה לחברה, תעמיק ותשווה בין
החברות, תלמד מהן אג"ח, תבין מה מניע את השוק, צא לשטח ותסתכל על החברות. אז, רק אז - אולי - יהיה לך הידע מה לקנות."
האמת היא שבתחילה התייאשתי.  אני הייתי בטוח שתוך שנה אמצא את עצמי נוהג במכונית החלום של נעוריי, עובר אתה ברחובות כשכולי מלא גאווה. האיש הזה כמעט דיכא את
כל רצוני. אולם מי שמכיר אותי, יודע שיש בתמהיל של אישיותי גם "תיש עיקש", דבק במטרתו.
מלבד זאת הייתי בטוח שבסוד יש עוד משהו.. אולי ממנו אוכל להבין לדעת.
כך זה התחיל. די באובססיביות למדתי כיצד מחשבים מחירי הנפקות, מהו מכפיל רווח, כיצד יש להעריך ולפלח חברות, תורות ניתוח טכני. למדתי, למדתי ולמדתי ...
ישנם משפטים שאותם אמר, משפטים אותם  לא אשכח לעולם. הבנתי כי השווקים הם מראה חברתית, מעין תשקיף שלנו. כאשר אנחנו מגלים מתינות השווקים יתנהלו במתינות.
כאשר אנחנו מתהלים בפזיזות השווקים יגיבו בפזיזות. כאשר אנחנו מתנהלים בפזרנות השווקים ירעדו. לימים אמרתי: "אם בסדום הייתה בורסה בוודאות הייתה שם מפולת".
אחת הבעיות שזיהיתי היא כי אנשים רוכשים נכסים כאשר אין הם מבינים כלל מה רכשו. רכישה לצרכי השקעה דומה לרכישת דירה למגורים: לומדים, חוקרים, בודקים ואז
מחליטים האם לעבור לגור בדירה החדשה.
שני סוגי המשקיעים הטובים ביותר שהכרתי בחיי היו אלו שבאמת מבינים ואלו שמבינים שהם לא מבינים...
אז הפעם אני מבקש לשלוח לכם מכתב. אשמח אם תואילו לשמור אותו כמה שנים קדימה ובעתיד לשלוח אותו אלי בחזרה.  נבדוק יחדיו אם הלמידה, המחקר והסקרנות השתלמו.
וזו הכותרת שלו:  10,000 אונקיות כסף או דירה בתל אביב?
מחיר האונקיה מוערך הרבה פחות ממה שצריך להיות: היחס המחיר בין אונקיית כסף לאונקיית זהב עומד על היחס  1:40. לכל 40 אונקיות כסף תקבלו אחת של זהב.
עכשיו שימו לב לנתון הבדוק המדהים: בפועל, נכון להיום, כמות הכסף במכרות והיחס בין אונקיות  כסף לזהב עומד על כל 10:1  כלומר על כל 10 אונקיות כסף תקבלו אחת של זהב .
המחיר באדמה: 140$. המחיר בבורסה, נכון להיום הוא 39.075 $
עקומת הביקוש לכסף היא ברובה תעשייתית, בעוד שהזהב משמש בעיקר לגידור.
 ועוד קצת נתונים "על קצה המזלג":
1980: אוכלוסיית העולם 2.5 מיליארד ,התוצר העולמי 10 טריליון. סין הייתה הכלכלה 11 בעולם
2010: אוכלוסיית העולם 6.8 מיליארד. התוצר העולמי 60 טריליון. סין הינה הכלכלה השנייה בגודלה בעולם.
ניתן לראות כי מאז 1980 אוכלוסיית העולם גדלה ב 172%. התוצר עלה בכ- 500%. כמות המצאי לזהב עלתה ב 600%. כמות המצאי לכסף ירדה -91% .והמחיר? מה קרה
למחיר? המחיר ירד מאז ב-46%. היום אנו נדרשים ל- 40 אונקיות כסף כדי להגיע לאונקיה זהב.
העובדה היא, כפי שכתבתי: יש פחות ופחות כסף מזהב באדמה. הכסף היום נדיר הרבה יותר מהזהב.
אחת הסיבות העיקריות לכך שמשקיעים בחרו להתעלם מהכסף, היא המחשבה על הזמינות שלו, כלומר גרף ההיצע. יותר ויותר משקיעים שלומדים את הנושא מבינים שהמתכת הכסופה, שהתרגלנו אליה, הופכת נדירה יותר ויותר.
בשני העשורים האחרונים כריית הכסף קבלה דחף אדיר. משנת 1990 כמעט והוכפלה הכרייה של הכסף במדינות כמו מקסיקו, אוסטרליה ופרו. היו מדינות שבהן קצב הכרייה אף
שולש ויותר מכך. כמו בכל תהליך כלכלי בעשור האחרון, גם מקומו של האימפריאליזם המודרני של סין לא נפקד. הוא תפס תאוצה חסרת תקדים בכרייה וחיפוש אחר מכרות
הכסף: מ- 10 מיליון אונקיות ל- 100 מיליון אונקיות כיום. בשנת 1990 העולם כרה כ- 400 מיליון אונקיות. בשנת 2011 כרו בעולם 700 מיליון אונקיות.
למרות העלייה בעקומת היצע הכסף ניצבת מולה עקומת ביקוש הולכת וגדלה ואף קשיחה. למעשה ישנו "גרעון" באספקה כבר היום.
בשני העשורים האחרונים ממשלת ארצות הברית לבדה ספקה לשוק כ- 5,006,300,000 אונקיות של כסף .
שימו לב היטב לנתון הבא: מצב מאגר הכסף של ארצות הברית, נכון לדו"ח מצאי 2010: מאגר זה ריק לחלוטין, כולו הועבר לשימוש צבאי. זה אומר שבמקרה בו תתחיל "מתקפת
רכישות" ציבוריות לא יהיה מי שיוכל "לשפוך" סחורה לשוק .
בניגוד לזהב, הכסף מתכלה. כמעט כל הזהב שכרה העולם נמצא על פני כדור הארץ, לא כך בכסף. יש למתכת שימושים רבים. היא תעשייתית. בכל טיל "טומהוק" יש כ-5 ק"ג
כסף. היא משמשת לכלי נשק, היי-טק, תחבורה, סוללות, ביגוד, מכשירים סלולריים + הסוללות שלהם, אנרגיה ירוקה, כורים גרעיניים, תקליטורים, מחשבונים, מעגלים מודפסים,
מכשירי שמיעה, מתגים אלקטרוניים, מסכי טלוויזיה, ממירים קטליטיים, דיו, מסכי מחשב, שבבי מחשב ועוד. ניתן להניח כי כמעט ולא לא ניתן לפתח ענף מיחזור לכסף ולכן המחסור
יורגש באופן חריג וקיצוני.
תוכל לנהוג ברכב ללא ריפודי עור, אך האם תוכל לנהוג בו ללא מנוע? הכסף הופך יותר ויותר קריטי בתעשיית היום-יום.
בשל המבנה הגיאולוגי של כדור הארץ אמור להיות כסף זמין פי 18 מאשר זהב, אולם כמות הזהב שניתן לכרות גדולה מזו של הכסף. בשנת 1950 היו 10,000,000,000 אונקיות
זמינות, בין אם אצל הספקים ובין אם במאגרי המדינות. היום?: אין.
בשנת 1950 היו: 1,000,000,000 אונקיות זהב זמינות. היום יש : 5.800,000,000. זה המצב, נכון להיום.
כמוזכר לעיל, העולם מייצר כ- 700 מיליון אונקיות כסף בכל שנה. ברור כי הבעיה העיקרית היא שמרבית הכסף נשלח לתעשייה ושם הוא גם מתכלה.
בדקתי, למדתי, שאלתי והבנתי: זה לא שלא ניתן למחזר את המתכת. ניתן, אך התהליך עצמו יקר מאוד: עלות ההפקה של אונקיה יכולה להגיע ל- 200 $. לכן העולם כרגע מתעלם
מהתהליך הזה ומעדיף לחפור באדמה .כפי הנראה אותה "אשפת כסף" ממוחזרת תהפוך יום אחד למצבור הון אדיר .
התחזית לגידול בביקוש לכסף בתעשייה:
עד לשנת 2015 הביקוש התעשייתי לכסף יגדל בכ- 36%
נכון להיום, הביקוש לתכשיטי כסף שובר כל ציפייה, בשנת 2010 87% ממוכרי התכשיטים הצביעו בבירור על גידול במכירת תכשיטים מכסף. הפער בין הכסף לזהב, יהלומים ושאר
מתכות נדירות עומד על עשרות אחוזים.
במכתבי מיום 9/5/2011 הפניתי את תשומת לבכם לנעשה ב- E-Bay . ההבדל ביצוע מסחר במניית "טבע" לבין המסחר בכסף הוא שבסיום יום המסחר מניית "טבע" מקבלת
שער נקוב לאותו היום ואתו היא "הולכת לישון". אין מסחר לאחר מכן. הכסף לא הולך לישון! אני מאמין למתרחש ב-E-Bay, שם מתנהל שוק חופשי בין קונים למוכרים. מחיר
האונקיה כ- 60$ .
סיבה נוספת לביקוש: האיחוד האירופאי צמצם בפועל את האפשרות של המשקיעים לפזר סיכונים בין כלכלות שונות. בשעתו היו קיימים מספר רב של מטבעות ביבשת אירופה וכל
אחת מהן היה נסחרת בהתאם לשוויה הכלכלי. כיום, בעצם, אין יותר מטבעות לרכוש ואם יש - מצאי המטבעות הסחירים הפך קטן הרבה יותר. חמור מכך: "חולה" הרבה יותר.
דולר? יורו? ין? מה נשאר לקנות? ההיסטוריה מלמדת כי המשקיעים הרבה יותר חכמים מהיושבים בבנקים המרכזיים והם גם פחות ופחות סומכים על שיקול דעתם. לכן הביקוש
להשקעות פיזיות ילך ויגבר. כל מה שלא ניתן למניפולציה: זהב, כסף, חפצי אומנות. כל אלה יקבלו ערכים גבוהים במאות אחוזים.
קצת על מוצרים חליפיים להשקעה: מי מאתנו שיחפש ימצא. קוראים לזה פלדיום (יסוד מתכתי נדיר) והוא יקר הרבה יותר מהכסף. הפלדיום הינו היחיד היכול להחליף כסף
במונחים של מוליכות חשמלית .
לסיכום: אני מאמין כי אנו נחזה בעליה חדה ומהירה במחיר האונקיה.  אחד הדברים שמעכב את הדהירה הוא ה"שורט" הפתוח ב- JPMorgan. ידוע לי כי על מרבית הסחורה הם
התכסו – בהפסד, אך התכסו.
אחת השאלות שאותה אני מקבל בהבנה חוזרת תמיד: "אמור מתי: מתי זה יקרה?" אז אני עונה: מי יודע? אבל אתה עוד תזכה לראות את זה קורה!"
אז מה לבחור? 10,000 אונקיות של כסף או דירה בתל אביב? אינני יודע מה אתם תעשו. אני יודע במה אני הייתי בוחר. קחו את הדירה אני נשאר עם האונקיות.
שלכם,
רן חובב
Related ETFs : Ishares Silver ETF (SLV),  SPDR Gold (ETF),  Powershares DB SPDR Gold  (GLD),  Newmont Mining (NEM),  Barrick Gold (ABX),  GoldCorp (GG(
 רן חובב אינו יועץ השקעות ,עוסק בניתוח טכני ומגמות כלכליות חובב רן עשוי להיות בעל עניין אישי בנכסים הפיננסים המוזכרים בסקירה זו. אין לראות בנכתב בה הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בגדר דעתו אישית בלבד ואין להיסמך עליה או להסיק כל מסקנה בגין נקיטת פעולות מסוימות  ,אין להעתיק או לשכתב ללא הסכמת הכותב