גרעון, מיסים, אינפלציה, סחורות ושפני סלע
לומר את האמת: הדבר שעיכב קצת את שליחת המכתב הוא השם המיוחס לו. ניסיתי, חשבתי, חיפשתי את הדרך לקצר - אולם בסופו של דבר החלטתי פשוט כך
במילים פשוטות אנסה להסביר מה קורה עכשיו, מהו הגורם לאינפלציה, כמה זה קשור בקשר ישיר ל"רמת האינטליגנציה המנהיגותית" והאם השווקים בדרך למדרון תלול?
ניסיתי לרכז כאן מספר סיבות לקיומה של אינפלציה :
הצורך לממן גירעונות ציבוריים: זהו תרגיל הונאה של פוליטיקאים, שאודותיו ניתן לכתוב מאמרים על "הטיה אינפלציונית" . ככל שהפוליטיקאים ידפיסו יותר כסף ביודעין, אחד התוצרים הוא "מס
אינפלציה".
אחת הדרכים ליצור אשליה כלכלית היא ליזום אינפלציה: כביכול המחירים עולים כתוצאה מגידול בכמות הביקוש וקיטון באבטלה. ההיסטוריה מלמדת אותנו כי הציבור חכם ממנהיגיו. הוא לומד
את מדיניות הממשלה והבנק המרכזי. כאשר הוא מבין את הנעשה - כמו מים - הוא מתכנס מיד לתוצר פוטנציאלי אמיתי ולשיעורי האבטלה הנכונים. אין וואקום!!.
חשבו על כך: בתנאי אינפלציה ציבור העובדים מצפה לעליות שכר, אולם בפרק הזמן שבין הציפיות לבין עדכון השכר בפועל , התוצר של המשק ייתכן ויהיה גבוה יותר מהמצופה.
זה בדיוק מה שקורה - נכון לעתה - בכלכלות העולם.
מסקנה ראשונה: אנו יכולים לצפות ולראות תוצאות משופרות בנתונים הכלכליים ברבעונים הקרובים, טובים מאילו שראינו עד כה. שלא יהיה כאן ספק: אין קשר בין זה לבין השיפור בכלכלה עצמה.
הקשר בין גרעון לאינפלציה הוא פשטני ,כאשר מתקיים גרעון, הממשלה פונה אל הציבור כדי שיעזור לה במימון הגירעון. אולם אם לא מושגת צמיחה או לחילופין צמיחה מוטעה, הממשלה מרגישה שהיא כבר אינה יכולה להגדיל את מימון הגירעון על ידי הציבור. כאן - בדיוק כאן - מתחיל תהליך של הדפסות הכסף. מי מבינכם שמדמיין מכונות דפוס שפועלות ומדפיסות שטרות, זה ממש לא כך...
בסך הכל צריך ללחוץ על כפתור ולהגדיל את היצע הכסף בעוד טריליון. ככל שהממשלה תגדיל את הכמות המודפסת, האינפלציה תגדל ביחס של פי שתיים. ככל שהיא מדפיסה כסף ערכו של השטר יורד, בגלל הריבית שעולה. לכן, בסופו של יום, כמות הכסף הריאלי תקטן!!! כך בעצם ניתן להיפתר מהחוב.
מסקנה נוספת: אין הרבה ברירות לנגידי הבנק המרכזיים. הם יהיו חייבים, פשוט חייבים, להמשיך בתוכנית ההקלה. אם יקראו לזה QE3 או כל שם אחר. בסופו של יום מדיניות ההדפסות תמשך.
אירופה :
תארו לכם בחור יפה-תואר שמגיע למסיבת הנשף, כולו הוד והדר. מחוץ לאולם, כאשר מחנים את הרכב עבורו, הוא שומע מרחוק קרקור של קרפדה. "בוא רגע" היא אומרת לו. הבחור נדהם, מסתובב
ורוכן לעבר הקרפדה. זאת לוחשת לו באוזנו סוד ואומרת לו כי מאוד מאוד כדאי לו לרקוד איתה את הטנגו הראשון. ממש כדאי, אחרת מה שלחשה באוזנו היא תצעק במגאפון!
לבחור שלנו אין ברירה...הוא מזמין את הקרפדה לריקוד ומספר לכל החברים שזה היה חלום חייו וזאת זאת הקרפדה לה חיכה!
זאת היא בדיוק מערכת היחסים בין אירופה ליוון, בבארים הם מגדפים אותם. במסיבות הם יחבקו אותם...
המשבר העכשווי ביוון הוא קודם כל משבר ביורו. משבר הרבה יותר פיזי ומוחשי באירופה מאשר ביוון. זוכרים את הבחור ההולנדי שתקע את האצבע בסדק שבסכר? האצבע היא של אנג'לה מרקל והיא תתקע אותה שם חזק-חזק!
כאשר כתבתי בעבר כי אירופה תחולק לליגות לפי חוזקן של המדינות - וכך גם ייקבע יחס ההמרה של היורו למטבע המקומי בכל מדינה באופן שונה, היו מי שאמרו שאני הוזה. אחד ממנהלי קרנות ההשקעות הגדולות ביותר כתב זאת השבוע. אירופה מיהרה יותר מדי להיכנס מתחת לחופה. אולם המחויבויות שנוצרו מהקשרים הם תלותיים מידי ואין מקום כרגע וגם אין יכולת לפרקם.
שלא תטעו לרגע: בסופו של יום הבחור שלנו לא התחתן עם הקרפדה, הוא היה מספיק חכם ושלח אותה בחזרה לביצה. כך יהיה גם עם יוון. לא עכשיו: זה יהיה משבר מתוכנן יזום, תרגיל בשחמט...
ארצות הברית של אמריקה :
כמי שעוסק בתחום המיסים, שואלים אותי לעתים תכופות: "תגיד, רן: את התקרות יעדכנו גם השנה?" ואני תמיד עונה את אותה התשובה: "כפי הנראה, אין להם ברירה." (אגב, תשובה לא
חכמה. כפי הנראה ייתכן ו... )
אולם אם תשאלו אותי האם ארצות הברית של אמריקה תעלה את תקרת החוב, כאן התשובה בהרבה יותר נחרצת: אין להם שום ברירה!!!, יעלו וגם יעלו. ולמזלם, הם ישובים שם יחד, כל
הנציגים הדמוקרטים והרפובליקאים ...יחד הם יעלו. זה יעשה הצגה וילחץ, זה ינאם נאום. אך בסוף התקרה תעלה ועוד איך תעלה.
בסוף התהליך יש לשער כי הם יחזרו לכלכלה המבוססת על הזהב. רגע! אל תרוצו לשום מקום. לא עכשיו. כל עוד ניתן להעלות את היצע הכסף בעולם צריך להתאזר בסבלנות.
אז לאן לעזאזל השוק הולך?
כאן אני חייב לצטט לכם מתוך שיחת רעים בין שני חברים טובים שפרשו. הם נפגשים בבית הקפה, זה קורא "גלובס" השני "דה-מרקר" . אומר האחד: "שמע, הכותרות הכלכליות היום גרועות.
בטוח שהבורסה תרד". אומר השני: "כן, כן. כך גם אצלי. הכותרות מפחידות. חבל שלא מכרתי את המניות אתמול".
לפעמים יש לי תחושה שאנשים חושבים כי הבורסה קוראת את העיתונים הכלכליים לפני שהיא נפתחת וכך היא מחליטה על המגמה. ממש לא!
כתבתי : לשוק יש את הנשמה משלו. הנשמה שלו מורכבת מתבלינים וחומרי בעירה שונים,. נכון לרגעים אלה, קיים יתרון של שוק המניות על פני שווקים אחרים. מי יקנה אג"ח בתשואה שלילית,
כאשר יש מיקרוסופט במכפיל 12 עם דיבידנד קבוע?
יתר על כן: הפסיכולוגיה של השוק מלמדת כי בתנאי אינפלציה המניות הופכות כמגן אינפלציוני: כאשר ערך המטבע יורד וערך המניה עולה, נוצר איזון בשחיקת נכסי הציבור.
שלא תהיה לכם אשליה .המצב הכלכלי, כפי שאני כותב אודותיו בשנים האחרונות, הוא מורכב ומסובך. כרגע לשוק יכולת לנוע שלא בצמוד לנתונים הכלכליים. תנועה בעצבנות יתרה אך תנועה
עצמאית.
סחורות :
מכירים את התופעה ששחקן כדורסל משחק שנים, מצטיין בכל משחק וקולע סלים רבים. במספר משחקים אחרונים "לא הולך" לבחור. והנה כולם: "נו ידענו. עזוב, הוא כבר עשה את שלו."
אז מגיעה קבוצה שמזהה את הלהט והלהבה. היא רוכשת את השחקן. הוא "מספק את הסחורה" והיא עוד מוכרת אותו אחר כך במחיר פי עשר מזה שקנתה.
העשור הבא שייך לסחורות. שייך למתכת הכסף. כן מניפולציה מדינית, כן חוקי סרקוזי ביולי, גחמות ברננקי. מחירי הסחורות ימשיכו ויעלו. הביקושים יקבלו אופי של גידור אינפלציוני וביקוש ריאלי
של גידול בצריכה מחיר הכסף PSLV נמצא ברמות כדאיות קניה בהזדמנות נדירה, כמו כן מחיר הזהב PHYS
מילה לשפני הסלע:
אני מעולם לא חששתי להביע דעתי, לכתוב אותה לפעול בהתאם. באופן די מדהים, לאחר מספר ימים של ירידות בשווקים יוצאים אל מחוץ למאורתם שפני הסלע ובפיהם הנבואה. הם ממש
יודעים בדיוק מה הולך לקרות. הם בטוחים בעצמם ובנבואותיהם. היכן הם התחבאו בשנים האחרונות ומה הם יאמרו אם תשתנה המגמה?
אני מלא הערכה לד"ר רוביני. תמיד עקבי ולא ממתין לימים "אדומים" או "ירוקים". עקבי .
אין נביא! את השווקים יש לקרוא בכל יום מחדש, כל יום!! לא תמצאו קיצורי דרך. יש לקרוא בכל יום מחדש ולהסיק את המסקנות הנדרשות. כרגע ישנם צירי לידה אך עדיין היולדת רחוקה מלידה.
שלכם,
רן חובב
רן חובב אינו יועץ השקעות ,עוסק בניתוח טכני ומגמות כלכליות חובב רן עשוי להיות בעל עניין אישי בנכסים הפיננסים המוזכרים בסקירה זו. אין לראות בנכתב בה הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בגדר דעתו אישית בלבד ואין להיסמך עליה או להסיק כל מסקנה בגין נקיטת פעולות מסוימות ,אין להעתיק או לשכתב ללא הסכמת הכותב
לומר את האמת: הדבר שעיכב קצת את שליחת המכתב הוא השם המיוחס לו. ניסיתי, חשבתי, חיפשתי את הדרך לקצר - אולם בסופו של דבר החלטתי פשוט כך
במילים פשוטות אנסה להסביר מה קורה עכשיו, מהו הגורם לאינפלציה, כמה זה קשור בקשר ישיר ל"רמת האינטליגנציה המנהיגותית" והאם השווקים בדרך למדרון תלול?
ניסיתי לרכז כאן מספר סיבות לקיומה של אינפלציה :
הצורך לממן גירעונות ציבוריים: זהו תרגיל הונאה של פוליטיקאים, שאודותיו ניתן לכתוב מאמרים על "הטיה אינפלציונית" . ככל שהפוליטיקאים ידפיסו יותר כסף ביודעין, אחד התוצרים הוא "מס
אינפלציה".
אחת הדרכים ליצור אשליה כלכלית היא ליזום אינפלציה: כביכול המחירים עולים כתוצאה מגידול בכמות הביקוש וקיטון באבטלה. ההיסטוריה מלמדת אותנו כי הציבור חכם ממנהיגיו. הוא לומד
את מדיניות הממשלה והבנק המרכזי. כאשר הוא מבין את הנעשה - כמו מים - הוא מתכנס מיד לתוצר פוטנציאלי אמיתי ולשיעורי האבטלה הנכונים. אין וואקום!!.
חשבו על כך: בתנאי אינפלציה ציבור העובדים מצפה לעליות שכר, אולם בפרק הזמן שבין הציפיות לבין עדכון השכר בפועל , התוצר של המשק ייתכן ויהיה גבוה יותר מהמצופה.
זה בדיוק מה שקורה - נכון לעתה - בכלכלות העולם.
מסקנה ראשונה: אנו יכולים לצפות ולראות תוצאות משופרות בנתונים הכלכליים ברבעונים הקרובים, טובים מאילו שראינו עד כה. שלא יהיה כאן ספק: אין קשר בין זה לבין השיפור בכלכלה עצמה.
הקשר בין גרעון לאינפלציה הוא פשטני ,כאשר מתקיים גרעון, הממשלה פונה אל הציבור כדי שיעזור לה במימון הגירעון. אולם אם לא מושגת צמיחה או לחילופין צמיחה מוטעה, הממשלה מרגישה שהיא כבר אינה יכולה להגדיל את מימון הגירעון על ידי הציבור. כאן - בדיוק כאן - מתחיל תהליך של הדפסות הכסף. מי מבינכם שמדמיין מכונות דפוס שפועלות ומדפיסות שטרות, זה ממש לא כך...
בסך הכל צריך ללחוץ על כפתור ולהגדיל את היצע הכסף בעוד טריליון. ככל שהממשלה תגדיל את הכמות המודפסת, האינפלציה תגדל ביחס של פי שתיים. ככל שהיא מדפיסה כסף ערכו של השטר יורד, בגלל הריבית שעולה. לכן, בסופו של יום, כמות הכסף הריאלי תקטן!!! כך בעצם ניתן להיפתר מהחוב.
מסקנה נוספת: אין הרבה ברירות לנגידי הבנק המרכזיים. הם יהיו חייבים, פשוט חייבים, להמשיך בתוכנית ההקלה. אם יקראו לזה QE3 או כל שם אחר. בסופו של יום מדיניות ההדפסות תמשך.
אירופה :
תארו לכם בחור יפה-תואר שמגיע למסיבת הנשף, כולו הוד והדר. מחוץ לאולם, כאשר מחנים את הרכב עבורו, הוא שומע מרחוק קרקור של קרפדה. "בוא רגע" היא אומרת לו. הבחור נדהם, מסתובב
ורוכן לעבר הקרפדה. זאת לוחשת לו באוזנו סוד ואומרת לו כי מאוד מאוד כדאי לו לרקוד איתה את הטנגו הראשון. ממש כדאי, אחרת מה שלחשה באוזנו היא תצעק במגאפון!
לבחור שלנו אין ברירה...הוא מזמין את הקרפדה לריקוד ומספר לכל החברים שזה היה חלום חייו וזאת זאת הקרפדה לה חיכה!
זאת היא בדיוק מערכת היחסים בין אירופה ליוון, בבארים הם מגדפים אותם. במסיבות הם יחבקו אותם...
המשבר העכשווי ביוון הוא קודם כל משבר ביורו. משבר הרבה יותר פיזי ומוחשי באירופה מאשר ביוון. זוכרים את הבחור ההולנדי שתקע את האצבע בסדק שבסכר? האצבע היא של אנג'לה מרקל והיא תתקע אותה שם חזק-חזק!
כאשר כתבתי בעבר כי אירופה תחולק לליגות לפי חוזקן של המדינות - וכך גם ייקבע יחס ההמרה של היורו למטבע המקומי בכל מדינה באופן שונה, היו מי שאמרו שאני הוזה. אחד ממנהלי קרנות ההשקעות הגדולות ביותר כתב זאת השבוע. אירופה מיהרה יותר מדי להיכנס מתחת לחופה. אולם המחויבויות שנוצרו מהקשרים הם תלותיים מידי ואין מקום כרגע וגם אין יכולת לפרקם.
שלא תטעו לרגע: בסופו של יום הבחור שלנו לא התחתן עם הקרפדה, הוא היה מספיק חכם ושלח אותה בחזרה לביצה. כך יהיה גם עם יוון. לא עכשיו: זה יהיה משבר מתוכנן יזום, תרגיל בשחמט...
ארצות הברית של אמריקה :
כמי שעוסק בתחום המיסים, שואלים אותי לעתים תכופות: "תגיד, רן: את התקרות יעדכנו גם השנה?" ואני תמיד עונה את אותה התשובה: "כפי הנראה, אין להם ברירה." (אגב, תשובה לא
חכמה. כפי הנראה ייתכן ו... )
אולם אם תשאלו אותי האם ארצות הברית של אמריקה תעלה את תקרת החוב, כאן התשובה בהרבה יותר נחרצת: אין להם שום ברירה!!!, יעלו וגם יעלו. ולמזלם, הם ישובים שם יחד, כל
הנציגים הדמוקרטים והרפובליקאים ...יחד הם יעלו. זה יעשה הצגה וילחץ, זה ינאם נאום. אך בסוף התקרה תעלה ועוד איך תעלה.
בסוף התהליך יש לשער כי הם יחזרו לכלכלה המבוססת על הזהב. רגע! אל תרוצו לשום מקום. לא עכשיו. כל עוד ניתן להעלות את היצע הכסף בעולם צריך להתאזר בסבלנות.
אז לאן לעזאזל השוק הולך?
כאן אני חייב לצטט לכם מתוך שיחת רעים בין שני חברים טובים שפרשו. הם נפגשים בבית הקפה, זה קורא "גלובס" השני "דה-מרקר" . אומר האחד: "שמע, הכותרות הכלכליות היום גרועות.
בטוח שהבורסה תרד". אומר השני: "כן, כן. כך גם אצלי. הכותרות מפחידות. חבל שלא מכרתי את המניות אתמול".
לפעמים יש לי תחושה שאנשים חושבים כי הבורסה קוראת את העיתונים הכלכליים לפני שהיא נפתחת וכך היא מחליטה על המגמה. ממש לא!
כתבתי : לשוק יש את הנשמה משלו. הנשמה שלו מורכבת מתבלינים וחומרי בעירה שונים,. נכון לרגעים אלה, קיים יתרון של שוק המניות על פני שווקים אחרים. מי יקנה אג"ח בתשואה שלילית,
כאשר יש מיקרוסופט במכפיל 12 עם דיבידנד קבוע?
יתר על כן: הפסיכולוגיה של השוק מלמדת כי בתנאי אינפלציה המניות הופכות כמגן אינפלציוני: כאשר ערך המטבע יורד וערך המניה עולה, נוצר איזון בשחיקת נכסי הציבור.
שלא תהיה לכם אשליה .המצב הכלכלי, כפי שאני כותב אודותיו בשנים האחרונות, הוא מורכב ומסובך. כרגע לשוק יכולת לנוע שלא בצמוד לנתונים הכלכליים. תנועה בעצבנות יתרה אך תנועה
עצמאית.
סחורות :
מכירים את התופעה ששחקן כדורסל משחק שנים, מצטיין בכל משחק וקולע סלים רבים. במספר משחקים אחרונים "לא הולך" לבחור. והנה כולם: "נו ידענו. עזוב, הוא כבר עשה את שלו."
אז מגיעה קבוצה שמזהה את הלהט והלהבה. היא רוכשת את השחקן. הוא "מספק את הסחורה" והיא עוד מוכרת אותו אחר כך במחיר פי עשר מזה שקנתה.
העשור הבא שייך לסחורות. שייך למתכת הכסף. כן מניפולציה מדינית, כן חוקי סרקוזי ביולי, גחמות ברננקי. מחירי הסחורות ימשיכו ויעלו. הביקושים יקבלו אופי של גידור אינפלציוני וביקוש ריאלי
של גידול בצריכה מחיר הכסף PSLV נמצא ברמות כדאיות קניה בהזדמנות נדירה, כמו כן מחיר הזהב PHYS
מילה לשפני הסלע:
אני מעולם לא חששתי להביע דעתי, לכתוב אותה לפעול בהתאם. באופן די מדהים, לאחר מספר ימים של ירידות בשווקים יוצאים אל מחוץ למאורתם שפני הסלע ובפיהם הנבואה. הם ממש
יודעים בדיוק מה הולך לקרות. הם בטוחים בעצמם ובנבואותיהם. היכן הם התחבאו בשנים האחרונות ומה הם יאמרו אם תשתנה המגמה?
אני מלא הערכה לד"ר רוביני. תמיד עקבי ולא ממתין לימים "אדומים" או "ירוקים". עקבי .
אין נביא! את השווקים יש לקרוא בכל יום מחדש, כל יום!! לא תמצאו קיצורי דרך. יש לקרוא בכל יום מחדש ולהסיק את המסקנות הנדרשות. כרגע ישנם צירי לידה אך עדיין היולדת רחוקה מלידה.
שלכם,
רן חובב
רן חובב אינו יועץ השקעות ,עוסק בניתוח טכני ומגמות כלכליות חובב רן עשוי להיות בעל עניין אישי בנכסים הפיננסים המוזכרים בסקירה זו. אין לראות בנכתב בה הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בגדר דעתו אישית בלבד ואין להיסמך עליה או להסיק כל מסקנה בגין נקיטת פעולות מסוימות ,אין להעתיק או לשכתב ללא הסכמת הכותב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה